ש
שבועות
אהע"ז ח"א: ו, ח (אינה חלה על המצוה. בכולל דברים המותרים. חילוק בין אדם א' לב' בנ"א. מזמן לזמן).
חידושים: רס, ג (אמר ש. שלא אוכל אם כולל גם נבילות וטריפות). רלה, ג (ש. ע"א ושומרים על פרוטה).
עיי"ע אין אדם מוריש שבועה לבניו. נדרים.
גלגול שבועה
חו"מ: נה [ז, א] (כשהתובע והנתבע טוענים ס').
פס"ד: שו, ב - שט, ב (כשטוען א"י על הג"ש, שיטות הפוס'). שו, ב-ג (ג' שיטות: אין מגלגלין, מגלגלין ומשואיל"מ, מגלגלין ונשבע א"י או היסת). שו, ד - שז, ב (חילוק בין דין ג"ש לדין זוקקין נכסים שיש להם אחריות כו'). כ, א - כא, ב (כשמשואי"ל על עיקר השבועה אין דנים בזה דין ג"ש, רק כשהוא טענה א', כגון שטענו מנה וקרקע והשיבו נ' ידענא ונ' לא ידענא וקרקע להד"ם, שאז משלם המנה ונשבע על הקרקע, ואם או' א"י על הקרקע משואיל"מ. ואם טענו שמא על הקרקע א"א משואיל"מ. וכשתבעו אח"כ הוי ס' דדינא). כא, א (אם מגלגלין אפי' על טענת שמא כשאין רג"ל).
כתב
יו"ד: קפד-ה (שיטות הפוסקים. מרוב הפוס' משמע דל"מ. אם מהני בקבלת חרם, בגזירת חרם, בכ. קבלתי עלי בש. בקראו לפניו הש. וחתם. חילוק בין גט לש.). קצה [יז, ג] (חרם שבהסכמות הוא רק בכ.).
להפוך
חו"מ: יג (בשכיר. בנשבעים ונוטלים).
פס"ד: שנב, ב (אמר השבע וטול אם יכול לחזור).
מודה במקצת
חו"מ: מ (במוצא מציאה בטענת ברי אם חייב ש. או פטור מפני תיקון העולם או שאי"ז נק' ברי כיון שבאה ע"י הודאה). מ, ב (ראיתי שמסר לך אבי אם נק' טענת ברי. חילוק בין בן קטן לגדול). מ, ג-ד (בא בטענת אביו הוי כמשיב אבדה ופטור מטעם מגו או מטעם תיקון העולם).
חידושים: צב, ב-ג (בכתובה שהיא טוענת מאתים והוא מודה במנה. כשיש בה שעבוד קרקעות ומטלטלין. חילוק בין זה לטענו כלים וקרקעות. כשאבדה כתובתה ויכול לומר פרעתי דמי לשאר מ"ב). קס, ד (אמר בית זה מסרתי לך והנתבע משיבו שהי' חסר). רמב, א-ב (לוה או' פרעתי מחצית השטר ועדים מעידים שפרע כולו, הטעם שהעדות מועילה לבטל השטר ולא לפטרו משבועה).
פס"ד: שה, א-ב (אמר א"י שאני חייב לך כלום כי אם נ'. אמר נ' א"י ונ' הב' איני חייב). שט, ג (לוה מזה ק' ומזה ר' וא"י ממי, הטעמים של"ח נ' ידענא ונ' לא ידענא לכ"א, ויהי' מ"ב ומשואי"ל).
מושבע מפי אחרים ומפי עצמו
יו"ד: קפד (בעונה אמן וכיו"ב הוי ממ"ע. וממ"א משכחת רק בש. העדות ועונה איני יודע עדות וכיו"ב). קפו-ז (בש. ביטוי שמע ושתק, על לעבר ל"מ אפי' אמר לא עשיתי, על להבא ואמר אעשה או שתק צ"ע). קפז, א (בש. עדות ופקדון והשיב איני יודע עדות וכיו"ב, ואפשר אף בעונה אמן, נק' ממ"א). קפז, ב (בש. ביטוי והשיב לא אכלתי או לא אוכל י"ל דהוי איסור, ובשותק יש לחלק בין ש. ביטוי לש. עדות ופקדון). שמב (לירושלמי י"ל דא"נ ממ"א אלא בעונה אמן. הש. כה"ג ביוה"כ).
אהע"ז ח"א: צא, ו (בעונה אמן הוי ממ"ע וחייב אף בש. ביטוי ובאומר א"י עדות הוי ממ"א וחייב רק בש. העדות, לרמב"ם רק בב"ד ולרש"י אף חוץ לב"ד).
מחוייב שבועה וא"י לישבע משלם
חו"מ: יב (אם שכנגדו נשבע. הטעם שבנסכא דר"א אין שכנגדו נשבע). יב, ב (בנסכא דר"א כשעד מעיד דלאו דידי' חטף). יג (כשהעד א"י אם נסכא דכסף או דנחושת). עא [יח, ג] (כשהמזיק או השומר א"י כמה מתי הוי משואי"ל ואין התובע צריך לישבע, כשהתובע טוען מידע ידעת, כשהו"ל למידע ואפשר יודע, הו"ל למידע וא"י). [יח, ד] (אם החיוב הוא מדינא או מתקנה).
פס"ד: שג, ד (כשיש לו מיגו). דש, א (כשע"א או' דידי' חטפת והוא או' דידי חטפתי ויש לו מיגו לו' לא חטפתי, אם נאמן בש.). שה, ב-ד (א"א בע"א משואיל"מ כשב' מחייבין ממון מה"ת רק ע"י ש. התובע, והיינו כשמה"ת אין מחייבין ממון ורק מדרבנן התובע נשבע ונוטל או אפי' כשמה"ת מחייבין ב' ממון ומדרבנן התובע נשבע). שו, א-ב (משואיל"מ לר"י מטעם דהוי מיגו דהעזה ולריב"ם מטעם דאף שיש מיגו הדין שישבע או ישלם. נפק"מ כשיצטרך לישבע היסת נגד העד. בטוש"ע נפסק שא"א בזה משואיל"מ כריב"ם). שו, ב - שט, ב (כשטוען א"י על גלגול שבועה אם או' משואיל"מ. שיטות הפוס'). שו, ב-ג (ג' שיטות: אין מגלגלין, מגלגלין ומשואיל"מ, מגלגלין ונשבע א"י או היסת). שו, ד - שז, ג (חילוק בין דין זוקקין שאו' משואיל"מ לדין גלגול שנשבע על הגלגול א"י). כ, א - כא, ב (כשמשואי"ל על עיקר השבועה אין דנים בזה דין ג"ש, רק כשהוא טענה א', כגון שטענו מנה וקרקע והשיבו נ' ידענא ונ' לא ידענא וקרקע להד"ם, שאז משלם המנה ונשבע על הקרקע, ואם או' א"י על הקרקע משואיל"מ. ואם טענו שמא על הקרקע א"א משואיל"מ. וכשתבעו אח"כ הוי ס' דדינא). שלא, א - שלב, ד (הופקד אצלו ועירבן עם שלו ולא מדדן. שומר שפשע וא"י כמה הי'. גזל כיס וזרק לים וא"י כמה הי'. טעמי החילוקים ביניהם. לרמב"ם בכולם משואיל"מ, לרא"ש רק בראשון דה"ל למדוד, ולראב"ד בכולם ל"ה משואיל"מ). שלו, ב-ג (ש. ומזיק שא"י כמה חייבים).
מחילה
יו"ד: קצא (נ. ע"ד חבירו אם יכול חבירו למ. ולבטל בלי התרה בש. משה הי' ע"ד יתרו וע"ד עצמו, על של יתרו מ. לו ועל של עצמו התירו לו בפתח. חילוק בין קיום מעשה לביטול מעשה. חילוק בין ש. משה לב' שנשבעו זל"ז, שלא מקרי הנאת תרווייהו רק ע"ד חברו ומועיל מ.). שמא (ב' שנשבעו זל"ז אם מקרי גם ע"ד עצמו ול"מ מ.). הוספות: סח, א (נשבע לפרוע לזמן פלוני אם יכול המלוה להאריך הזמן). סח, ב (מ. של השליש אינו מועיל, וצ"ל גם של הנזכרים בכתב. כשיש כוונה לש"ש ל"מ מ.).
נשבע ונוטל
חו"מ: יב (אם עד המסייע פוטרו מש.). יב, ג [טז, א] (כשכנגדו חשוד אין עד המסייע פוטר).
חידושים: רמו, ד - רמט, ד (שיטות הפוס' בביאור המשנה דחנווני ובעה"ב בשבועות מה, א. ישובים לקושיות הש"ך עליהן והנפ"מ ביניהם להלכה).
פס"ד: שיא, ב (בהזכרת השם או כינוי). שיא, ג (אם צ"ל הכפירה ב' כסף). שלב, ב (מוציא הוצאות על נכסי חבירו ברשות. מה"ת נוטל בלי ש. או אינו נוטל אלא בתק"ח).
קרקע
פס"ד: שא, א-ב (כשהתביעה היא מחמת ק. ועכשיו חזרה תביעתו על המטלטלין).
שבועה ונדר
שבועת אונסים
חידושים: רלה, ג (במוכס שאין לו קצבה).
שבועת ביטוי
אהע"ז ח"א: צא, ז (נשבע שבועת העדות חוץ לב"ד אם חיים משום ש. ביטוי).
ראה לעיל אצל מושבע מפי אחרים ומפי עצמו.
שבועת היסת
חו"מ: כא (אם עד המסייע פוטר מש"ה). פ [כח, א-ג] (אם שטר ועד המסייע פווטר מש"ה).
חידושים: רמז, א (כעין ה. בשנים אוחזין בטלית ובחנוני ובעה"ב).
שבועת העדות
חידושים: עא, ג (בפסולים מדרבנן ובקרובים). קס, ג-ד (בפסולי עדות אם חייב משום ש. ביטוי). רמו, ג (בע"א, באשה).
שבועת השומרים
חידושים: רמו, ד (בטוען החזרתי).
שכנגדו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור