מראי מקומות הערות וציונים, לך לך, דף י״ג

אבכדי שלא יהי' יניקת החיצונים: בביאה"ז להצ"צ כרך ב ע' תשעב יש הערה לכאן.

במה יפו פעמיך: שה"ש ז, ב.

גנעל . . אלא הוא מפסיק: פע"ח שער א' פ"ג.

דאור של תולדה: ע"ח שער מ"א שער דרושי אבי"ע פא. וראה המשך תער"ב כרך ג ע' א'שצג.

הולכן נק' הבריאה יש מאין והגם דממך הכל כתיב: ראה לקו"ת פ' ראה כו, ד. שם יט, ג. ובאגה"ק סי' כ ובליקוט פי' שם בארוכה.

וממך הכל: דברי-הימים-א כט, יד.

זובזהר הרקיע: להאריז"ל.

חובהרמ"ז: פ' יתרו. ראה לקו"ת שה"ש נא, א ”ומבואר בהרמ"ז ס"פ יתרו (בדף ע"ח) שסוד החשמל הוא בת"ת בין דאימא בין דז"א". וכ"ה באוה"ת בראשית כרך ג תעט, א. וראה שם בפ' וישלח כרך ב רמג, א.

טובספר הדרת מלך: להרב שלום בוזאגלו, באורים על הזהר והאדרות, אמסטרדם תקכ"ו.

יבשבת מאיר אור האצילות: ראה פע"ח שער מקראי קודש פ"ג. ראה גם סידור קמט, א. מאמרי אדה"א — קונטרסים ד"ה להבין מ"ש בפע"ח ע' תקלג ואילך.

יאובח"ל ע"י עשייה: ראה לקו"ת פ' מסעי פט, ב. ספר המאמרים תש"ג בד"ה טוב טעם ע' לח.

יבואפשר שהפרסא: בבוך באב' 17 קכט, א: ובכתב אחר מצאתי שהפרסא.

יגאשר ברא אלקים לעשות: נסמן לעיל יב, א.

ידבמ"א בפ' ואתחנן ע"פ שמע ישראל: לקו"ת ואתחנן יא, ב והנחת כ"ק אדה"א בסה"מ תקס"ב ע' רמד ובהביאור שם ע' רנב ואילך. ובאוה"ת ויקרא ע' נב.

טווצריך — חולין שנעשו על טהרת הקודש: חגיגה יט, ב. ראה סידור קמה, ד ואילך. דרך מצותיך מצות מילה ח, א.

טזשו"ה לעשייה — וכ"ש שק"נ אינו מפסיק אז: בבוך באב' 17 שם: ומכ"ש שהמסך שבין עשי' לק"נ אינו מפסיק אז.

יזשהתהוותו: בבוך 17 שם: שהתהוותן.

יחשו"ה להיות — כ"א: = כי אם, כן הוא בהגהות הרה"ח ר' אשר.

יטאני הנה בריתי אתך: בראשית יז, ד.

כאני אותיות אין: ראה מאו"א אות א' סס"ד.

כאוזקף גדול דהיינו כשהיא מתעלית למעלה: באוה"ת מטות ע' א'שכז מציין לזח"ג קצא, ב זקיף טעמא לעילא, מורה על עליית המל'.

כבשרי אשתך: בבוך 1101 הוסיף כ"ק הצ"צ בגוכתי"ק על כת"י מעתיק: מוגה. הנחת מהר"א הלוי בספרו עבודת הלוי פ' לך לך טז, ד כותרת ”כי"ק בעת ששמע מאדמו"ר הזקן".
ראה לעיל בציונים מכ"ק אדמו"ר זי"ע.

כגשרי אשתך לא תקרא שמה שרי: בראשית יז, טו.

כדשרי לא תלד: ב"ר מד, יב. תנחומא משפטים יא. ועי' בלקו"ת פ' בשלח א, ב.

כהוהחכמה מאין: איוב כח, יב.

כוואיך נהפוך . . וניתן לה כח הה' במקומו: בלקו"ת בשלח א, ב מציין לכאן.

כזוהנה למעלה כך הוא המדה: מובא בלקו"ת פ' כי תצא לז, ג.

כחשו"ה ההולדה — הוא ע"י צמצום דוקא: ראה בלקו"ת בשלח א, א: ”ואין זה הצמצום העלם והסתר גמור, אלא ע"ד לעולם ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה" ע"ש. וראה באוה"ת בראשית כרך ד תשכג, ב.

כטאברם אינו מוליד: ב"ר מד, יב. זח"א צ, ב.

להנפש אשר עשו בחרן: בראשית יב, ה.

לאוכנודע בענין ג' קוצין של יו"ד: ראה לעיל יא, ב. ובמ"מ לשם.

לבלהולדת יצחק . . לא הי' צריך: ראה ביאורי הזהר לכ"ק אדמו"ר האמצעי יג, ב דשם מבואר שהוספת הה' הי' בשביל לידת יצחק. באוה"ת בראשית כרך ד תשכד, א: ”ומ"ש אברם אינו מוליד היינו להיות אב המון גוים אבל לא בשביל יצחק זה דחוק, וההכרח שהביא לפרש כן היינו משום דהא באצי' הגילוי ע"י יו"ד, נ"ל דיש ליישב ולומר דהא אברם הוצרך להוולד שיומשך הנשמה בעשי' ולא די בלידה דאצי' א"כ לצורך הלידה בבי"ע צ"ל ה'" ע"ש. ראה גם בספר הערכים-חב"ד ח"א ערך אברהם בהערה 116-7. ראה בסה"מ תרכ"ז ע' ש.

לגבעצם היום הזה: הנחה אחרת נדפס בסה"מ תקס"ג ע' י שם מתחיל ”להבין הקושי' (שנז' בספרים)". הלשון קרוב לכאן בשינוים קלים. ושם ב' ביאורים — וראה שם כרך ב ע' תתא הגהות מהצ"צ. באוה"ת לך לך תשכה, א רשום: ”בד"ה בעצם היום הזה בת"א ס"פ לך לך והוא דרוש תקס"ג ולא שמעתיו בעצמי כ"א מפי כתבים".
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
המאמר (כמו בסה"מ תקס"ג) עם הגהות באוה"ת בראשית כרך ד תשכה, א (מלקו"ת לג"פ צג, ג). חלק מהמאמר מובא בסה"מ תרל"ג כרך ב ע' שצט.
לד"ה זה ראה בפלח הרמון בראשית מב, א.
ד"ה זה נזכר בלקו"ת ר"ה סג, ד. שמע"צ פה, צ.

לדבעצם היום הזה נמול אברהם: בראשית יז, כו.

להמפני מה לא מל אברהם: בפי' ריב"א על התורה כ' שמכיון שקיום מצות מילה שייך רק פעם אחת, לכן לא מל א"ע עד שנצטווה על זה — וכן יש עוד תירוצים במפרשים. ראה לקמן מא, ב.
הביאור ע"פ דרך הפשט ראה בלקוטי שיחות ח"ה ע' 146. ובפנימיות הענינים ראה לקו"ש שם ע' 79 הערה 25.

לושקיים . . ואפי' עירובי תבשילין: יומא כח, ב. וראה במשנה סוף קידושין. ובספר דברי דוד להט"ז פ' לך לך כ' בשם הב"ח שצ"ל עירובי תחומין.

לזלא בשמים היא: דברים ל, יב.

לחמי יעלה . . ר"ת מילה: ת"ז בהקדמה בתחלתה ותי' כב. תי' ע' (קלא, א).
בלקו"ת נצבים מה, ד מציין לכאן.

לטומלתם את ערלת לבבכם: דברים י, טז. בסה"מ תקס"ג מביא כאן ג' פסוקים ומלתם את ערלת לבבכם כו' ואח"כ כתי' ושבת עד ה' אלקיך כו' ואח"כ כתיב ומל ה'.

מומל ה' אלקיך: דברים ל, ו.

מאשיש ב' בחי' מילה: ראה אגה"ק סי' ד.

מבושבת עד ה' אלקיך: דברים ל, ב.

מגאם ישראל עושין תשובה: סנהדרין צז, ב.

מדואם לאו אין נגאלין . . ומל ה' את לבבך: בסה"מ תקס"ג ע' יא ”ואם לאו אין נגאלין כו' והוא ע"י המילה שמלמטה כו' למול את ערלת הלב כו' לשוב אל ה' ע"י קיום התורה כו' שעי"ז נגאלין כו'. והמילה הב' הוא ע"ד שיהי' אחר הגאולה כדכתיב ושבת כו' והביאך אל הארץ כו' והטיבך כו' שהוא לאחר קיבוץ הגליות".

מהוהביאך אל הארץ והטיבך: דברים ל, ה.

מו(וזהו והטיבך . . טוב הוא כו'): הענין ליתא בסה"מ תקס"ג.

מזמה רב טובך אשר צפנת: תהלים לא, כ.

מחבמשה שנולד מהול: סוטה יב, א.

מטותרא אותו כי טוב הוא: שמות ב, א.

נשבחי' מילה ראשונה שמלמטה למעלה: ראה בסה"מ עטר"ת ע' פה דשם מבאר דענין המילה דאברהם הוא ”ע"ד הבירור מלמטלמ"ע (ועמ"ש בתו"א והוספות בד"ה בעצם היום, וצ"ע)".

נאלא בשמים היא: דברים ל, יב.

נבוכנז' בגמ' שא"ר יהושע אין משגיחין בבת קול: ב"מ נט, ב.

נגשו"ה בבת קול — ונק' תורת הוי' . . נמשכה למטה: ליתא בסה"מ תקס"ג.

נדכי שם הוי"ה יו"ד צמצום . . .: ראה אגה"ת פ"ד.

נהושם הוי' הוא בס"ת . . מבחי' שמים אלו: ליתא בסה"מ תקס"ג.

נוגדולה מילה: נדרים לא, ב.

נזע' במק"מ על הזהר ח"ג דרל"ג ע"ב: מובא בלקו"ת פ' תזריע כא, ב. ”מארז"ל . . גדולה מילה . . ופי' במק"מ . . דהיינו שנמשך מיסוד דא"א שיש בו י"ג ת"ד שהם י"ג מדות הרחמים".

נחובלק"ת פ' קדושים: ראה גם לק"ת עקב טו, ב ”גדולה מילה שנכרתו עליה י"ג כריתות שכמו שיש י"ג ת"ד בדיקנא עילאה דא"א כך הוא ג"כ בדיקנא תתאה בבחינת יסוד כו' כמ"ש בלק"ת פ' קדושים".

נטשענין הכריתות ברית הוא למעלה מן השכל והדעת: ראה לקו"ת נצבים מד, ב.

סהוא ע"י י"ג מדה"ר: על הגליון בתו"א נרשם: ”ע' ר"ה יז, ב ברית כרותה לי"ג מדות כו' (ממורי נ"ע)". [הרה = ר' אייזיק האמיל?].

סאעד יעבור עמך ה': שמות טו, טז. על הגליון בתו"א נרשם: שבזכות מילה נבקע הים וע' במדרש תהילים הים ראה וינס ארונו של יוסף ראה וינס ובמדרש רבה השירה הזאת כו' מילה זאת בריתי כו' (ממורי נ"ע).

סבבעצם היום — פי' בעצמיות של היום: באוה"ת פ' פינחס ע' א'רא: ור"ל כי היום הזה היינו ז"א דאצי' שנק' יום ונק' זה ע"ד משה רבינו ע"ה נתנבא בזה היינו בחי' אספקלריא המאירה, אמנם העצמי' של בחי' ז"א היינו אוא"ס המלובש בו ע"ד שנת"ל בפי' בי נשבעתי כו' וכן בגשמיות ביום מאיר השמש אשר שמש הוא בחי' יסוד אבא המאיר בז"א כדפי' הרמ"ז ר"פ בהעלותך ור"פ אמור בענין שמש צדקה.

סגהיום שכולו ארוך שכולו טוב: ראה קידושין לט, ב וחולין קמב, א (ושם: עולם). נוסח הרחמן (בברכת המזון) ”ליום שכולו טוב".

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org