מראי מקומות הערות וציונים, לך לך, דף י״ב

אלו ישמעאל יחי' לפניך: בראשית יז, יח.

בכי אחרי שנקרא אברהם בה"א: בלקו"ש חט"ו ע' 177 הערה 40 מדייק מכאן שרק אחרי שנק' אברהם הי' יכול להעלות נצוצות, ומציין ללקו"ש ח"י ע' 89 הערה 14 דשם מבאר שלהגרים דגייר אברהם לא הי' להם המשך וקיום ע"ש.

גואת הנפש אשר עשו: בראשית יב, ה.

דבה"א . . המשכה והתגלות: ראה לקו"ת להאריז"ל ס"פ מקץ וטעמי המצות ס"פ לך לך.

הויקרא שם אברם בשם ה': בראשית יג, ד.

ואנכי מגן לך: הצ"צ קורא למאמר זה בענין ”פי' מגן אברהם" — אוה"ת בשלח ע' תנב.
נדפס גם באוה"ת כרך ד תרצג, א. [מלקו"ת לג"פ פז, ד]. וראה גם ד"ה והיה ברכה תרל"ט ע' א.
ד"ה זה נזכר לקמן קטו, ב. בלקו"ת אמור טז, ב ”בפ' וירא". שה"ש יט, ד.
ראה בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.

זאנכי מגן לך: בראשית טו, א.

חפי' מגן אברהם: ראה ב"ר ר"פ מ"ח מגן ישעך (תהלים יח, טו) זה אברהם, וראה גם אוה"ת סידור ע' קכח בשם רבות פ' לך לך פ' מד ב' פי' במגן.

טואעפ"י שהוא יודע מהו ישמעאל: ולהעיר מאוה"ת ח"ש (קכא, א. תמה, רע"א) שאילולי הי' יודע שיצא לתרבות רעה כ"כ לא הי' רוצה כלל להחזיקו אלא הי' סבור שיהי' גם הוא הגון וחשוב רק לא כיצחק — לקו"ש חט"ו ע' 196.

ישו"ה ישמעאל — חסד גדול וטובו הגדול: בבוך 2056: חסדו וטובו הגדול.

יאשו"ה זו בלבד — שיחיה לחסד בלי גבול, וזהו דאיתא: בבוך 2056: שיחיה לעד וזשארז"ל.

יבלא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל: ספרי דברים לב, ט. ראה לקמן כח, ב.

יגויצא מחמת רוב חסדו: בד"ה וראיתם אותו תרס"ו ע' רסד מפרש ”פי' יצא שיצא ממנו בבחי' סיגים ופסולת שלו כו' דהיינו בחי' מותרי החסדי' דקדושה שיצא מאברהם איש החסד כו'", ע"ש.

ידבלע המות לנצח: ישעי' כה, ח.

טושו"ה הארץ — ואם יתנהג העולם . . הנ"ל של משיח: בבוך 2056: ואם היה העולם מתנהג בחסדו הגדול לא הי' העולם יכולים לבוא למדריגות של המשיח הנ"ל.

טזעל חרבך תחי': בראשית כז, מ.

יזמגן נק': ראה ב"ר פמ"ד.

יחמגן נק' דבר המכסה למשל במלחמה: קטע מכאן מובא בד"ה והי' ברכה — סה"מ תרל"ט ע' ג, והעיר ע"ז ”אך ברוב הדרושים פי' דבחי' מגן ז"ע הפרוכת, שהוא הפרסא שבין אצי' לבריאה כמ"ש בכ"ד".

יטנק' מגן — מה שמכסה בו שלא ישלוט עליו הקשת: בד"ה והי' ברכה תרל"ט ע' ג: ועפ"ז פי' הפסוק שמש ומגן כו' שהשמש אם לא הי' לו נרתק לא היו יכולים לסבול אורו הגדול, והנרתק הוא המגין שנוכל לסבול, רק לע"ל הקב"ה מוציא חמה מנרתקה כו', אך ברוב הדרושים פי' דבחי' מגן ז"ע הפרוכת, שהוא הפרסא שבין אצי' לבריאה כמ"ש בכ"ד וע' בפ' תצוה בד"ה ואתה תצוה גבי וענין הפרוכת הוא.

ככי שמש ומגן: תהלים פד, יב. וכ"פ זח"ב רכד, ב אנכי מגן לך ע"ד שמש ומגן.

כאוהנרתק הוא המגין: ראה לקמן פא, ד. וביהל אור ע' שא.

כבלעתיד לבא הקב"ה: נדרים ח, ב. ע"ז ג, ב. ב"ר ו, י. זח"ג יז, א. תניא ח"ב פ"ד. וראה הביאור באוה"ת ויקהל ע' ב'קעד.

כגשו"ה ורשעים — נדונים בה . . וישכם: בבוך 2056 נוסף: כך הוא בשמות אלו, הוי"ה הוא חסד, אלקים הוא מגן וצמצום חסדו ואורו בכדי שיהי' העולם יכול לסובלו: והנה נודע שבכל בוקר נתעורר מדת אברהם בחי' חסד כמ"ש: וישכם.

כדשבכל בוקר דאברהם בחי' חסד מתעורר בעולם: בענין אברהם הוא חסד עולם, ראה לקמן סט, א. פב, א ואילך. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' דש ואילך. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שלח ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' קצט. תרל"ט ע' א.

כהוכדאיתא בזוה"ק: ראה זח"א רג, א.

כושו"ה הנ"ל — דרך צמצום: בבוך 2056: דרך צמצם להחיות האומות כפי שצריכים בשביל ישראל או מפני שעבוד מלכיות כנודע הי' החיות בלי גבול: ולא היו יכולים.

כזולא יקרא עוד שמך אברם: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסידור קמה, א. הנחת הר"מ בן אדה"ז בסה"מ תקס"ו ע' נה. בהתחלה ”הנה בריתי אתך" בכותרת: ”יום חמישי פ' תולדות תורה ברבים בסעודת מצוה בברית מילה".
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
המאמר (בשינויים) עם הגהות באוה"ת בראשית כרך ד תשטו, א. המאמר כמו שנדפס בסידור עם הגהות וקיצורים, שם תשיז, א. וראה שם תשיג, א.
לכללות המאמר ראה גם דרך מצותיך מצות מילה (ח, ב). ד"ה כרמי כו' האלף לך שלמה תרל"ט ע' ח. פלח הרמון בראשית לח, ד.

כחולא יקרא עוד שמך אברם: בראשית יז, ה.

כטאשר ברא אלקים לעשות לתקן: ראה ב"ר יא, ז. וע' בפרש"י שם. מובא באוה"ת ש"ש ע' א'תפט ”אך כי באמת הרי ארז"ל ע"פ אשר ברא אלקים לעשות לתקן כל מה שנברא בשי"ב צריכים תקון תורמסין שהוא ק"נ צריכים תקון להפך מרירו למיתקא ותיקון זה הוא ג"כ בחי' המילה להעביר המסך המסתיר שמק"נ כו' ע"ש".

לבמדרש רבה: ראה גם מד"ר ס"פ וישלח ס"פ פ"ג התבן והקש כו' המתינו עד שתבוא הגורן כו'. מובא באוה"ת לך לך כרך ד ע' תשטו, א. תשכח, ב. ומבואר באוה"ת יתרו כרך ז ע' ב'תש.

לאששאל על המילה: ראה דרך מצותיך ח, ב.

לבלמה נברא האדם ערל: ראה לקו"ש חכ"ה ע' 14 הערה 9 בענין שאדה"ר נולד מהול ע"ש.

לגוהיתה התשובה . . שצריכין תקון: באוה"ת לך לך כרך ד תשטז, א מבאר ”ועדיין אינו מובן כי למה נברא שיהי' צריך תיקון" ע"ש וראה שם תשיז, א שמבאר שלכאורה הכוונה כדי שיהי' שייך עבודת האדם באתעדל"ת ע"ש בארוכה (המאמר הנ"ל הוא הגהות לסידור שער המילה קמה, א). וראה בסה"מ תרכ"ז ע' שיב. (הוצאת תש"ס) ע' שלה.
בלקו"ש חכ"ה ע' 14 נתבאר איך לתווך זה עם מארז"ל עולם על מליאתו נברא ע"ש באריכות.

לדשכל מה שנברא: ראה ספר המאמרים תש"ג ע' 100.

לההתורמסין שצריכין תיקון: ראה באוה"ת יתרו כרך ז' ע' ב'תש.

לוהמחדש בטובו: בסידור מביא ראיה זה אחר הענין ”אור של תולדה", ושם מוסיף ”מה שאנו אומרים המחדש בטובו בכל יום מע"ב כו' דלכאורה מה זו חידוש יש בהשמים וארץ מיום לחבירו".

לזוהבדילה הפרוכת: שמות כו, לג. בסה"מ תקס"ו ס"ע נה ואילך מבאר יותר באריכות בענין המסך. באוה"ת כאן תשטו, א מבאר שייכות פסוק זה לכאן ”כי הנה איתא שכל מה שיש בעולם היה במשכן בעולם יהי רקיע ויהי מבדיל בין מים למים, ובמשכן והבדילה הפרוכת לכם" ע"ש.

לחששם הי' גילוי השכינה: ע' בסידור בד"ה ביאור למ"ש בסש"ב פנ"ב.

לטמפסיק בין כל עולם כו': בסה"מ תקס"ו מפרש ”שע"י שעברה דרך פרסא נשתנה למהות יש מחודש מה שלא היה מקדם שבחי' השפע שקודם הפרסא נק' לגבי בחי אין". ע"ש בארוכה.

מאור חדש אור של תולדה: ראה לקמן יד, ג. סידור קמה ב. סה"מ תקס"ט ע' ג. ביאוה"ז לאדהאמ"צ יז, א. סיום ר"ה תרס"ג.
ביאור זה שנק' אור של תולדה מצויין ריבוי פעמים בדא"ח לכאן. וכן הלשון בסידור קמה, ב. אבל בסה"מ תקס"ו כתב המניח הרה"ק ר' משה בן אדה"ז שהמשכת השפע דזיו השכינה ב"ה מהיכל ק"ק מצטרך להיות דרך מעביר הפרוכת" אבל לקמן בהביאור שם ע' סא מזכיר ענין ”אור של תולדה".

מאואין זה ממהות אור הראשון: ראה אוה"ת בראשית כרך ד תשיח, א. ובספר הערכים-חב"ד כרך ג טור שפו הערה 6 שלכאורה הכוונה הוא שהטעם על מה שהאור הנמשך ע"י הפרסא נקרא ”אור חדש" הוא לפי שע"י הפרסא משתנה האור מכמו שהי' קודם וממילא הוא חידוש לגבי האור שלפני הפרסא, ע"ש.

מבפרסא עד שנתהוה גשמיות ממש: ענין הפרסא הוא כדי שבי"ע יהי' ביכולת לקבל האור. ראה סה"מ תרל"ט ח"א ע' קעט בהנחת כ"ק מהורש"ב.

מגאך יש כמה מיני מסכים המבדילין: בסידור קמה, ב ובאוה"ת כאן תשטו, ב מבאר ”מ"מ הוא רק הבדלה בין קודש לקודש שגם אחר הפרסא הוא קודש" וע"ז בא הביאור מענין המבדיל בין קודש לחול.

מדעוד בחינה שאומרים במוצאי שבת: ראה דרך מצותיך מצות מילה ז, ב.

מהלי יאורי: יחזקאל כט, ג.

מוכמו היכלות החיצונים: בסידור קמה, ג מבאר הענין בע' שרים.

מזואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

מחוקרו לי' אלהא דאלהיא: מנחות קי, א.

מטהודו לאלקי האלקי': תהלים קלו, ב.

נאלביש שמים קדרות: ישעי' נ, ג. בסידור קמה, ג ”שק הוא מרצופים של עור ולא של בגד . . ע"כ יהיו הע' שרים בבחי' נפרד כ"כ עד שמתכוונין למרוד בו". [בסה"מ תקס"ו ע' נז אינו מביא פסוק זה].
ועי' מזה בזח"א וישב דקפ"ה ע"א ובזח"מ שם ובמד"ר תחלת איכה וכ' היפ"ע שמחמת זה הלבוש נמשך אותותינו לא ראינו כו' (כ"ק אדמו"ר הצ"צ בבוך ויקרא בשלימות דף יב, א).

נאהיכלות דנוגה: ראה מק"מ לזח"ב דף רכז, א בשם נ"ב מהרח"ו.

נבברוך המבדיל . . שיהיו החולין נעשי' עטה"ק: להעיר מספר המאמרים ת"ש ד"ה ויקם עדות ביעקב ע' 57: ברוך אתה המבדיל . . כי אפשר לברר.

נגששת ימים תעשה מעשיך: שמות כג, יב. בסידור קמה, ד ובדרך מצותיך ח, א מבאר ענין הציווי בזה באמרו ”תעשה מעשיך" מה זו מצוה לעבוד עבודה גשמית. ביאור זה ליתא גם בסה"מ תקס"ו.

נדומאן דמחוי במחוג קמי מלכא: פסחים נז, ב. חגיגה ה, ב.

נהיגיע כפיך כי תאכל: תהלים קכח, ב.

נומי שטרח בערב שבת: ע"ז ג, א.

נזנק' בשם אב והי' בבחי' רם: ראה אוה"ת בראשית כרך ד פ' לך לך תרפט, ב.

נחמילה אותיות מל י"ה: טעמי המצות ס"פ לך לך, ע"ח שער לג פ"ג. מובא בלקו"ת פינחס עט, ג.

נטומל הוא ל' התגלות: מובא בלקו"ת פינחס עט, ג.

סולכן לע"ל . . מחמת שיהי' גילוי בחי' דבור התגלות אלקות: מובא באוה"ת נ"ך כרך א ע' ק ומוסיף ע"ז ”וכמ"ש בלקו"ת פ' צו בד"ה והיה אור הלבנה פ"א שעכשיו הוא בחי' נאלמתי דומיה כו'".

סאמילה אותיות מל י"ה: בסה"מ תרל"ג ח"ב ע' ת בשם ת"ז תי' כב. טעמי המצות להאריז"ל פ' לך לך סוד מצות מילה ופריעה.
בלקו"ת פנחס עט, ג מציין לכאן.

סבאז אהפך אל עמים: צפני' ג, ט.

סגוראו כל בשר יחדיו: ישעי' מ, ה.

סדבבחי' חשמל עתים חשות: חגיגה יג, ב. בסה"מ תקס"ו ע' ס ”ענין חשמל שראה יחזקאל הנביא ע"ה כדאמרי' בגמרא מאי חשמל תנא עתים חשות ועתים ממללות, פי' שהחיות רצוא ושוב . . שלפעמים הם חשות בבחי' ביטול האמיתי". ענין זה ליתא בסידור.

סהסייג לחכמה שתיקה: אבות ג, יג.

סווהוא ישב ממולי: במדבר כב, ה.

סזנעשה אדם בצלמנו: בראשית א, כו.

סחהנסתרות לה' אלקינו: דברים כט, כח.

סטופרע את ראש האשה: במדבר ה, יח.

עשו"ה כי בשבעה: לעיל בהערות ותיקונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע מציין ע"ז ”הל' צריך תיקון קצת".
ולהעיר שבכל האוה"ת שנדפסו [לאחר שכתב כ"ק אדמו"ר זי"ע הערה זו] ליתא שני שורות אלו. ובאוה"ת כרך ד תשכ, ב הסיום קודם הקיצור: ”אשר עונג העליון שנמשך ע"י העלאת מ"ן מבחי' החולין שנעשו על טה"ק. והנה אשר אותיות ראש שלמעלה מבחי' ראשית וזהו לעשות את השבת". בסידור מסיים בתי' ”ופרע . . שחיטה מפורעת".

עאוהבדילה הפרוכת: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסידור קמז, א. הנחת ר' משה בן אדה"ז בסה"מ תקס"ו ע' סא. ובשניהם מתחיל: להבין שרשי הדברים הנ"ל. דרך מצותיך ו, ב. הנחת מהר"א מסטראשליע בס' עבודת הלוי טז, ד.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.

עבוהבדילה הפרוכת לכם: שמות כו, לג.

עגבע"ח שער מ"א: ראה סידור כאן קמז, א. סה"מ תקס"ו ע' סא. ראה חקירה נז, א ”שיש מסך ופרגוד המפסיק בין אצילות לבי"ע . . ושורש המסך הנ"ל הוא מבחי' חשמל דבינה".

עדוע' בע"ח שער ז' פ"ב: שעז"נ יהי רקיע בתוך המים . . ומבואר שם כי הצמצום בא"ק הוצרך להיות כדי שיהי' יכולת בעולם האצי' לקבל האור ממנו" — וראה באוה"ת ואתחנן ובספר החקירה נז, א ”ופי' שבלא המסך הנ"ל לא היה אפשר להתהוות עולמות בי"ע". אוה"ת פ' בלק ע' תתקסח.

עהוכדאיתא במס' תמיד: פ"ג. ובדרך מצותיך ו, ב נוסף: ובמדות.

עותרעין דג"ע אסתימו: ראה זח"א צב, א. קעב, א. רמב, ב. ספר המצות להצ"צ מצות מילה פ"ד. ד"ה תקעו בחדש תרצ"ד (קונטרס פב).

עזותקם בעוד לילה: משלי לא, טו.

עחקיסטא דחיותא: מדה קטנה דחיותא (ראה זח"א פג, א).

עטבביאור הזהר פ' אחרי: לכ"ק אדה"א עז, ב תאנא אתעברת, וראה גם ביאורי הזהר לכ"ק אדמו"ר הצמח צדק פ' אחרי ע' שנג ואילך.

פומלבישם מצדיהם . . הוא בחי' מנעל: עיין בד"ה פתח אלי' תרנ"ח ע' סט.

פאונעל הזה: ענין הפרסא זה ראה אוה"ת תצוה ע' א'תשי.

פבחשמל מחיצוניות הבינה: ראה לקמן צז, ג.

פגבשם א"י: =ספר "אדם ישר". אחד מספרי מהרח"ו בזמן אדה"ז והצ"צ היה בכתב יד. נדפס בשנת תרמ"ה בקראקא.

פדבלקוטי הש"ס מהאריז"ל: מס' חולין, נעתק בלקו"ת פ' אחרי כז, ד.

פהע"פ כי ביום הזה יכפר: לקו"ת אחרי כז, ד.

פוולהבין ענין חשמל: בענין החשמל — ראה סה"מ תקס"ב ע' רנג. ובכרך ב ע' תקכא. מאמרי אדה"א ויקרא כרך ב ע' תצב. ע' תשנא. אוה"ת בראשית כרך ג תצו, ב. שמיני ע' נה. ואתחנן ע' ריד. וע' רכג. פ' תצוה ע' א'תרלט. ד"ה מצה זו תר"מ סעי' מה. נזכר בלקו"ת שה"ש יח, ג.

פזמבשרי אחזה: איוב יט, כו.

פחלא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל: ספרי דברים לב, ט.

פטוחו"ב הן תרין ריעין: ראה זח"ג ד, א. ראה לעיל י, ב.

צימותו ולא בחכמה: איוב ד, כא.

צאופי' ענין החשמל: ראה ע"ח שער מ"א פ"ג. לקו"ת אמור לו, ג.

צבשו"ה שמלביש — שרשו גבוה מהן: בד"ה והי' ברכה תרל"ט מציין על זה: והנה אם היות שרשו גבוה יותר עכ"ז הוא עצמו למטה מזו"נ וגורם המעטת האור, עד שהאור שעובר ונמשך דרך המסך אינו ערוך כלל לגבי האור שלמעלה מהמסך ע"ד כי שמש ומגן כו', וכנודע מענין אור של תולדה כו'.

צגשהרי הוא מהבינה: ראה מאו"א ח, יב.

צדמ"מ שרש המשל הוא גבוה מאד: באוה"ת פ' יתרו ע' תתכ מציין לכאן.

צהובגמרא אמרו: סנהדרין לח, ב.

צוואמרו משמת רבי מאיר: סוטה מט, א.

צזכהתלבשות השכל במשל: בסה"מ תרס"ט ע' פא כ' ”שהחשמל הוא כמו משל ובמ"א מבואר שהחשמל הוא כמו אותיות המח' ומזה נעשה הפרסא שזהו כמו משל כו' כמ"ש בתו"א ד"ה פתח אליהו" ע"ש.

צחשיש בבחי' החשמל הזה ב' בחי': ראה גם דרך מצותיך ז, א.

צטפי' חשמל: זח"ג רכג, ב. וראה ע"ח שער מ"א פ"א. פרדס שער ערכי הכינויים ערך חשמל.

קפי' חש לשון שתיקה: ראה אוה"ת למגילת אסתר ד"ה ויהי בימי אחשורוש ע' א, מה שהקשה בפע"ח [ע"ח] שער מ"ט שער ק"נ פ"ב ע"ש.

קאשרשו מהבינה: אוה"ת בראשית קט, א בשם הע"ח שער מ"א פ"א ”כי ענין החשמל שהוא לבוש החיצון של בינה, והבינה מלבשת את זו"נ במלבוש זה לשומרם מיניקת החיצונים. והנה החשמל הזה מלביש לזו"נ מכל צדיהם אפילו מתחת רגליהם ומה שהוא מצדם נק' מלבושי' ומה שהוא מתחת רגליהם נק' מנעלים. והנה נעל הזה הנז' הוא עצמו המסך המפסיק בין אצי' לבריאה עכ"ד", עכ"ל שם וע"ש בארוכה. וראה גם באוה"ת פ' שמיני ע' נט.

קבהיש מספר לגדודיו: איוב כה, ג.

קגבחי' חשמל ומזה נמשך המסך: וכ"ה בלקו"ת שה"ש נא, א. דרך מצותיך ז, ב. וראה בד"ה הגהות לפתח אלי' תרנ"ח קרוב לסופו שצ"ע למ"ש בפרדס בשעה"כ ערך פרוכת ובכמה דרושי דא"ח שהפרסא שבין אצילות לבריאה הוא בחי' מלכות, ע"ש. וראה ג"כ ביאורי הזהר לכ"ק אדמו"ר הצ"צ פ' חיי שרה ע' עה-עו.

קדשמט"ט נק' נעל דשכינתא: ראה ת"ז תיקון כא (סא, א). פרדס שער אבי"ע פ"ד. קהלת יעקב ערך מט"ט. לקו"ת שה"ש מג, ב ואילך. וראה שם מד, ב למה נק' נעל.

קהבשעה שהדבור יוצא מפי הקב"ה חשות: חגיגה יג, ב. זח"ג רכה, א. לקמן צח, ד מציין לכאן.

קואין מלך בלא עם: נסמן לעיל ה, א. לקמן עג, ד.

קזואזי הם המלאכים חשות: ראה ד"ה בשעה שהקדימו תרס"ז (בהמשך תרס"ו ע' תנו) בהיפך.