רק רע ולא טוב כלל כנ"ל ויש לו שרש ומקור בהטיי' הרצה"ע בד"ע וד"ת להטות כלפי דין כו' שהן ב' קצוות שקולים כנ"ל. אך לזה אמר ולא אבה ה' אלקיך לשמוע אל בלעם פי' לא אבה שלא רצה להיות לו רצון להטות לרצון זה דחוב ודין ע"כ לא אבה לשמוע כלל לבלעם לקטרוגיו כי אם היה שומע אפשר היה מטה הרצון העליון לדין וחוב אך מפני שחפץ חסד וטוב הוא בעצם כמ"ש (תהלים עג, א) אך טוב לישראל (כמשי"ת) לא הטה רצונו גם לשמוע לבלעם כו' דהיינו שלא אבה להטות לעצם כח הרצון הפנימי לבא בנטיה והתחלקות לשמוע לצד כח הדין שברצון שמשם יוכל להיות שרש לקללה דבלעם כו'. ולכאורה אין זה מובן מפני איזה טעם לא אבה ורצה להטות לכח הרצון לראות ולא לשמוע לכף חוב ודין כלל ולא עוד אלא שהפך גם את הקללה שהיה מסתעף משרש כח הדין שברצון לברכה כו' (וגם מה קללה יש כאן אחר שלא רצה לשמוע לבלעם כלל כו') לפי שנכלל גם כח הדין שבשמאל בכח החסד שבימין שזהו בחי' ההכרעה הנ"ל לאגברא כח ימינא על שמאלא כו' שעי"ז נעשה תוס' ברכה בתוס' מרובה על עיקר הברכה דקו הימין כו' וכמ"ש ימינך ה' נאדרי בכח כו' אך הענין הוא דזה הכח העליון מאד בא מעצמות אא"ס ממש שלפני הצמצום דקו"ח טרם שבא להתחלקות הקוין שהוא טוב בעצם בפנימית ועצמות הרצון ממש למעלה מהטעם ושכל לרצון כי אין טעם לרצון כלל ע"כ משם דוקא יוכל להיות ההכרעה הנ"ל לאגברא כח הימין הגם שבא בשקול דד"ע בהתחלקות דב' קצוות הרחוקים הנ"ל שיהיה מכריע כלפי חסד דוקא ולא עוד אלא שיוכלל גם כח הדין דשמאל שיהפך גם הוא לחסד וזכות כמו הקטיגור שנעשה סניגור כנ"ל וד"ל. וז"ש (מיכה ו, ה) למען דעת צדקות ה' כו' שזהו הנק' צדקות ה' שלפנים משוה"ד דוקא שהוא כח גדול יותר מגוף אור החסד שבא בגדר מנגד עכ"פ דכח הדין אחר שבא במשקל קוין שוין כו' אבל כח צדקות ה' זה בא מבחי' הרב חסד ורחמים העצמיים שבעצמות ממש שאין לו מנגד כלל ואדרבה יוכל להפוך כל מנגד משרש כח הדין שיהיה לזכות וחסד (כמו ביו"כ שזדונות נעשו כזכיות ומארור נעשה ברוך כו') והוא מ"ש (במדבר יד, יז) ועתה יגדל נא כח אדני כו' וצדקת ה' זאת היינו ענין הרבותא היתירה דלא אבה ה' לשמוע אל בלעם כו' כנ"ל עד שהפך גם הקללה לברכה וכמ"ש בלעם ברך לקחתי כו' ואמר מה אקוב לא קבה אל כו' (דאע"פ שאל זועם בכל יום) (תהלים ז, יב) וכמה זעמו רגע (ברכות ז, א) ובלעם היה יודע ומכוון לרגע זו שבאפו אבל על ישראל לא זעם ה' גם ברגע זו חיים וטוב הוא ברצונו הפשוט כנ"ל) לפי שגם השמאל נכלל בימין ונמצא כולו חסד וטוב כמ"ש אך טוב לישראל כו' וכמ"ש לא הביט און ביעקב כלל כי אינו רואה על ישראל רק בע"ט עד שגם כח הדין והחוב נהפך לזכות כמשל ע"ט באב על הבן או או"נ כנפשו כו' כנ"ל ומזה הטעם נהפך גם קללת בלעם לברכה ובירך גם הוא לישראל כמ"ש ברך לקחתי שלקח תוס' ברכה גם מכח הדין שלו שנהפך לימין שבע"כ בירך ע"י דבר ה' שהושם בפיו כמ"ש וישם ה' דבר בפיו כו' ואמר בלעם
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור