השמים שכולו חיים וטוב כנ"ל) וכמשל הסם של הרפואה דמי שאינו ראוי לה יהי' לו לסם המות ולמי שראוי לה הוא סם חיים וזהו למיימינים בה סמא דחייקל כו'. וכ"ז מצד שהתורה נק' מזון גשמי שבא בהתלבשו' בעה"ד בבירור דטו"ר ממש כו', וכמ"ש ראה נתתי לפניךקלא החיים והטוב והמות והרע כו' ובחרת בחייםקלב וכן א' את הברכה אשר תשמעוןקלג כו'. אבל בחי' מזון דמן שנק' לחם מן השמים לא הי' בו פסולת מעה"ד כלל וכלל כנ"ל לפי שהי' מבחי' טל העליון דהיינו מבחי' מקיף דח"ע שנק' טל תורה שהוא בבחי' עה"ח וירד כמו שהוא למטה בהגשמה כזרע גד לבן להיות למזון גשמי לחזק המוח דחכ' ומדות כו' שיהי' בה כח לברר לעה"ד טו"ר בחכ' ומדות שבתורה הנגלית שבא בעה"ד (כי באמת מצד עצם אור דתורה גם כמו שהיא בהתלבשות בעה"ד טו"ר כמדות דתורה כשר פסול טמא טהור כו' להבדיל בין טו"ר אין בה אחיזה לחיצוני' כלל ונק' חיי עולם, וראי' מהקורא ושונהקלד כו' שזהו דבר ה' ממש כנ"ל כמו במ"ת שהוא בבחי' עה"ח שאין למות שליטה שם כלל גם עכשיו רק מצד בחי' המקבל כשקורא ושונה של"שקלה נהפך לוקלו לסם המות כנ"ל. וראי' לזה ממה שד"ת אי[נם] מקבלים טומאה כלל דבע"ק מותר בד"תקלז ואין אור הגיהנם שולט בת"חקלח כו' משום דגם בחושך לא יחשיךקלט אור דתורה מצד שרשו במקיף דאור החכ' שלמעלה מן ההשתל' דאו"כ כנ"ל).
וזהו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא דמטעם זה ניתן להם מזון המן קודם מ"ת שיהי' לנסיון אם ילכו בתורתי שבבחי' עה"ח שבאה בעה"ד לברר כנ"ל אם יוכלו לברר בין טו"ר אם [לא, זה הי' הנסיון באכילת המן דווקא אם יוכלו לקבל מזון המן הגשמי שהוא בלי פסולת כלל שיהי' מוסיף כח בחכמה דנשמה כמו שהיא בגוף גשמי' שבעה"ד לתקן] לעה"ד כמשל הטל שמלחלח הארץ שתוליד ותצמיח כנ"ל וד"ל). וזהו ויענך וירעיבךקמ ויאכילך את המן כו' שהוא במקיף דכתר דח"ע (שלא ידעו אבותיך כי שרש האבות במדות דחו"ב ששרשם בחג"ת דא"א וע"יקמא ולא בפנימי' דג"ר דע"י וא"א כו') להודיעך כי לא על הלחם לבדו יחי' האדם שזהו לחמה של תורה כמו שבאה בעה"ד כו' שיחיו לנשמת האדם כנ"ל, עמ' שה ּ כי עיקר כח חיות זה הוא בא ונמשך מבחי' מקור הפנימי' דח"ע שזהו על כל מוצא פי הוי' דחכ' שנק' מקור מוצא לפי הוי' דחכ' דתורה שבדבור מזה עיקר ומקור הכח לנשמת האדם שיוכל לברר לעה"ד כו' ויחי' חיי עולם ולא על הלחם לבדו, כמו האומר אין
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור