מצרים שיקבץ מאשורתקפא כו' שיהי' מספר בנ"י כחול היםתקפב כו', לפי שאמר בהנחל עליון גוים כו'תקפג בהפרידו בנ"א שהן נפשות עשותקפד טורי דפרודאתקפה מז' מדות דתהו שיצאו בבחי' תיקון אחר המבול שהן ג' בני נח שמאלה נפצה כל הארץתקפו אזי יצב גבולות עמים כו' שהן ע' למספר בנ"י שהן ע' נפש דיעקבתקפז כשמבררים לע"ש דנוגה ע"י שם מ"ה (וכידוע במ"ש ואעשה אותך שם דוקא לגוי גדולתקפח, דהיינו בדור הפלגה שהיו ס"רתקפט ורצו לעשות להם שם מ"ה באחדות החיצוני' שלהם שלא יצטרכו להיות בבחי' ביטולתקצ לאין ומ"ה דקדושה כמ"ש במ"א, והי' זה לפי שכל אומות היו מדברים בלה"ק שמייחד את כולם וע"כ בלל לשונם והפרידן זמ"ז כמו שהן בשרשן ענפין מתפרדיןתקצא עמ' שלו ּ דז"מ דתהו שהן זת"זתקצב כו'. וזהו פיזור לרשעים הנאה להםתקצג שלא יהיו בקומת אדם יחד שלא יחר[י]בו העולם כו', והן סיבת הפ[י]ר[ו]ד[י]ם בין כל העמים כו', ולהיפוך יש בהם אהבת רעים בפרט שהוא ענין האחדות שהי' בדור הפלגה היפוך אחדות האמיתי דקדושה האלקי' (כמו האפיקורסי') מצד גלות דשם מ"ה דאדם דקדושה).
והנה ידוע דס"ר נשמות דדור הפלגה הוא שנתקנו בס"ר נש"יתקצד שנולדו במצרים (שנמשכו מניצוצות שנפלו בנהר נילוס שהובררו חלק החמישיתקצה שראוים המה לקבלת התו"מ פב"פ שזה יחוד דשם מ"ה דהוי' דאדם העליון, ובזה נתק[נו] ס"ר [של] דור הפלגה שרצו לעשות שם כו'. ודורות הבאים אחר דור דקבלת התורה בה"ס עד בימי דוד ושלמה תיקנו יותר. ועשו הגדלה וריבוי באו"כ עד למעלה מעלה מבחי' גדלות דאו"א כו'. ואמנם כ"ז רק בבירור ז"מ שהי' בשבירה ונתקנו ע"י א"י, וחזרו לקלקולן בחורבן בהמ"ק שחזרו ישראל להיות בגלות ארץ העמים לתקן ולברר לז"מ דתהו שנכללים בהם כל הע"ש דנוגה. אך שלימות הבירור הוא בגלות האחרון דוקא שפזרן בד' רוחות העולם בין כל העמים שפיזור זה לצדיקים דנש"י מצד העצם א' ועמך כולם צדיקיםתקצו שהן בציור אדם העליון, וע"כ גם בפיזורם אינם נפרדים כלל זמ"ז, ואדרבה פיזור זה לטובתם הוא שיהי' גוי
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור