א' בארץ בהיותם מפוזרים בין כל העמים דוקא, שאז יעלו ויבררו להביא כל הע"ש דנוגה לאחדות אמיתי כל משך זמן גלות האחרון ע"י תו"מ ותפלה שלהם עד בימוהמ"ש שיתקבצו אליו כל העמים כמ"ש ולו יקהת עמיםתקצז גם אדום ומואב כו' (וסימן ודוגמא לדבר זה הוא בכל חג הסוכות בע' פרי החגתקצח שהוא בשביל בירור דע"שתקצט דנוגה כמ"ש הללו את ה' כל גויםתר כו' ואח"כ בש"ע נכללים כולם בישראל גוי א' בארץ והוא מלך הח' דמשיח שנק' הד"רתרא שמברר לכל הז"מ כו', וזהו ביום השמיני שלחתרב המלךתרג את העם כו' כמ"ש במ"א). וזהו הוא פר"ת הוא דמעיקראתרה שהוא נהר נילוסתרו דמצריםתרד כמ"ש למען תזכורתרז כו' [ו]כמ"ש כאשר הי' בעלותםתרח כו', לפי שהן [היו] הס"ר שנפלו מדור הפלגה כנ"ל ועשו פרי למעלה והגדילו במאד עד שהי' [ל]מספר כחול הים שלא ימד כו' [כמו] עד דוד הגדילתרט וכתיב הגדיל ה' לעשותתרי וכמ"ש הקטן יהי' לאלףתריא כו' וד"ל.
וזהו צדקת פרזונו כו' שפזרן כו' נק' צדקה כו' כמו זורע צדקותתריב כו', כי נש"י בכל דור נזרעים למטה מאור הזרוע לצ"ע בכל [ה]ע"ש שהם מפוזרים שם כמ"ש וזרעתיה לי בארץתריג כזורע קב להוציא כמה כוריןתריד כידוע, וכמ"ש הלוך ילך ובכהתרטו נושא משך הזרע שזהו אור הזרוע לצ"ע להיות שרשתרטז נשמ[ו]ת רשעים שיאבדו כו', ולפי שבלתי ידח ממנו נדחתריז כמ"ש אז תעבורנה הצאן ע"י מונהתריח אעפ"י שיהי' לאין מספר כו', ע"כ אמר בא יבא ברינהתריט כו' משום דזריעה זאת הוא בשביל בירור הניצוצות דע"ש דק"נ כו' ע"כ נק' צדקה בה' להחיות רוח שפליםתרכ כו' שהוא בחי' מה שישפיע לכל כו', וזהו זורע צדקות מצמיח כו'. ויש צמיחה של צדקה כמו כי כארץ תוציא צמחהתרכא כו' כן יצמיח צדקה ותהלה עמ' 674 ּ נגד כל הגוים דוקא (וזהו בכל ר"ה שנק' מלך על כל הארץתרכב, וזהו שא' שצדקה עשה עם ישראל שפיזרן כו' שבצדקה זו יצמחו לאין שיעור כאשר יהי' קיבוץ גליות כמ"ש אם יהי' נדחךתרכג בקצה השמים כו'. וזהו הסימן לתכלית היחוד אמיתי שבנש"י שנק' גוי א' בארץ למהוי אחד