160
ארבעה בנים דיברה תורה1. והענין בזה, כידוע שכמה עניני הסדר נקבעו במספר ארבעה, כמו ארבעה בנים הנ"ל, וכן ארבע הכוסות, ועוד, והיינו לפי שביציאת מצרים נאמרו ד' לשונות של גאולה2, והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי3, כמבואר במדרשי חז"ל2 שכנגדם תיקנו ד' הכוסות. ועפ"ז4 צ"ל שכל ד' לשונות של גאולה שייכים ליצי"מ [שהיו בה ד' גאולות, כמבואר במדרש5 שד' הכוסות הם כנגד ד' גזירות שגזר עליהם פרעה (שמהם נגאלו)], וכמובן גם מדברי המדרש6 שד' הכוסות הם כנגד ד' כוסות של פרעה, שבחלומו נרמזה גאולתן של ישראל7. אך יש עוד דעה במדרש6, שד' הכוסות הם כנגד ד' מלכיות, והיינו, כנגד ד' הגאולות מד' המלכיות (גלויות), ועפ"ז צ"ל שד' לשונות של גאולה כוללים גם את הגאולה העתידה. ויש לתווך ב' הפירושים, ע"פ המבואר בזהר8 שד' הלשונות של גאולה הו"ע ד' פעמים אמת שבאמת ויציב, וכיון שד' פעמים אמת ישנם ב' פעמים, ד"פ אמת שקודם עזרת וד"פ אמת שבעזרת, הנה ד"פ אמת שקודם עזרת הם כנגד ד' הגאולות שביצי"מ, וד"פ אמת שבעזרת כוללים את כל הגאולות, גם הגאולה העתידה.
בהקדים מאמר רז"ל9 ישראל עושין תשובה נגאלין, ומזה מובן, שכשם שבענין הגאולה יש ד' לשונות, כך גם בתשובה שמביאה את הגאולה, יש ד' מדריגות (דאף שתשובה ענינה יציאה ממדידה והגבלה, הרי כיון שגם תשובה היא ענין בתורה, בהכרח שיהי'
161
בה איזה ענין של סדר והדרגה). וד' מדריגות אלו הם כנגד ד' אותיות שם הוי', והו"ע ד' פעמים אמת, והיינו, ד' מדריגות בענין האמת. וכידוע שגם בענין האמת יש חילוקי מדריגות1, וכמובן ממ"ש2 (בנוגע להאבות) ושמי הוי' לא נודעתי להם, לא ניכרתי להם במדת אמיתית שלי3, והרי בודאי לא שייך לומר שהגילוי שנתגלה להאבות לא הי' אמת ח"ו, אלא שלגבי הגילוי שנתגלה למשה אין זה מדת אמיתית שלי, כי באמת גופא יש כמה דרגות.
הענין, דהנה, ד' המדריגות שבתשובה מרומזים בפסוק4 סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו5. מדריגה הא' שבתשובה הו"ע סור מרע, והיינו, שע"י התשובה ה"ה מסיר את ההעלם וההסתר שנעשה ע"י העוונות, כמ"ש6 עוונותיכם היו מבדילים ביניכם ובין אלקיכם, וע"י התשובה מתבטלת ההבדלה, ונמשך להיות אלקיכם, אלקה שלכם. והענין בזה, דהנה, בספרי קבלה7 איתא ששם אלקים הוא בחי' גבורה, ואלקינו (ועד"ז אלקיכם) הוא בחי' רחמים, כי, הפירוש דאלקינו הוא אלקה שלנו, וענין זה מצינו רק בשם אלקים שיהי' נקרא שלנו (אלקינו), ולא בשאר השמות, וטעם הדבר8, כי כדי שיומשך אלקות בגלוי להתייחד עמנו עד שיהי' נקרא שלנו, הרי זה ע"י קדימת הצמצום דוקא (שזהו ענינו של שם אלקים). וע"ד מארז"ל9 צמצם שכינתו בין שני בדי הארון, ולכאורה אינו מובן, הרי עיקר הגילוי הי' בין שני בדי הארון, ולמה נאמר על זה הלשון צמצם שכינתו, אך הענין הוא, שכדי שיהי' גילוי אלקות בין שני בדי הארון צ"ל קדימת הצמצום. וזהו שאלקים הוא בחי' גבורה, שזהו"ע הצמצום, ועי"ז נעשה הגילוי להיות אלקינו (או אלקיכם), שזהו הגילוי שלאחרי הצמצום, שהו"ע הרחמים. ומזה מובן, שאלקיכם (אלקה שלכם) הוא בחי' ממכ"ע, שזהו האור המצומצם לפי ערך העולמות. ועז"נ עוונותיכם היו מבדילים ביניכם ובין אלקיכם, שהעון מבדיל ומסתיר שלא יהי' נקרא אלקה שלנו, והיינו, שאינו מאיר בגילוי בנש"י. ובהקדים, שבענין ההבדלה יש הבדלה בין קודש לקודש, וכמ"ש10 והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קדש הקדשים,
162
ועד שי"ג פרוכות היו במקדש1, שהם מחיצות בקדושה גופא2, והיינו, שגם לאחרי המחיצה הרי זה עדיין קודש, וכמו מסך מזכוכית, שאף שמסתיר מעט, מ"מ, מאיר אור השמש על ידו. ויש גם הבדלה בין קודש לחול, שזהו כמו מסך מעור שמסתיר לגמרי, והו"ע כתנות עור3 משכא דחויא4, שהו"ע קליפת נוגה5. אך יש הבדלה בין טוב לרע שמג' קליפות הטמאות לגמרי, שאינו יכול להתעלות ולהתהפך לקדושה (כמו קליפת נוגה). וזוהי ההבדלה שנעשית ע"י העוון, שהוא מגקה"ט לגמרי, שעי"ז נעשה מסך המבדיל לגמרי, שאין מאיר גילוי אלקות כלל. אך ע"י התשובה להיות סור מרע, מתבטלת הבדלה זו, ומאיר אצלו גילוי אלקות להיות אלקיכם, בחי' ממכ"ע. ומדריגת תשובה זו בד' אותיות שם הוי' הו"ע ה' תתאה, בחי' מלכות, בחי' ממכ"ע. ולמעלה מזה היא התשובה דעשה טוב, שענינה בד' אותיות שם הוי' הוא אות ו', בחי' ז"א, שעי"ז נמשך בחי' סוכ"ע, כי, (עשה) טוב (שהו"ע קיום המצוות, שנקראים טוב, כמ"ש6 אמרו צדיק כי טוב) עולה י"ז, והוא המספר דשם אהו"ה, שיוצא מר"ת את7 השמים ואת הארץ (אני מלא)8, דקאי על בחי' סוכ"ע שאין בו חילוקי מדריגות, אלא מאיר בשמים ובארץ בשוה9. וב' מדריגות אלו (סור מרע ועשה טוב) הם בתשובה תתאה, אלא שבזה גופא הנה סור מרע הוא בחי' תשובה, ועשה טוב הוא בחי' בעל תשובה10.
עוד מדריגה בתשובה, שזהו"ע בקש שלום, דקאי על התורה, כמארז"ל11 כל העוסק בתורה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה, שזהו"ע חיבור סובב וממלא12, והיינו לפי ששרש התורה הוא למעלה מסובב וממלא, ולכן יש ביכולת התורה לחברם כו'. וזהו גם מ"ש13 כי א-ל דעות הוי', דעות לשון רבים14, דעת עליון שלמעלה יש ולמטה אין, שזהו מצד בחי' סוכ"ע, ודעת תחתון שלמעלה
163
אין ולמטה יש, שזהו מצד בחי' ממכ"ע. וא-ל דעות הוי' הו"ע התחברות ב' הדעות, חיבור סוכ"ע וממכ"ע, שזה נפעל ע"י התורה כו'. וענין תשובה זו בד' אותיות שם הוי' הוא ה' עילאה, בחי' בינה, שהיא בחי' תשובה עילאה. ויש גם מדריגה ד' בתשובה, שהיא באות יו"ד, בחי' חכמה, שזוהי מדריגת בעל תשובה בתשובה עילאה.
כנגד ד' המדריגות שבתשובה ישנם גם ד' לשונות של גאולה. והענין בזה, דמ"ש והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים הו"ע סור מרע, כי העון הוא כבד, כמ"ש1 עם כבד עון, ולכן נקרא סבל, אך ע"י התשובה דסור מרע, נעשה והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים. ומ"ש והצלתי גו' הו"ע עשה טוב, כי, בתיבת הצלתי יש ב' פירושים, הא', לשון הצלה, והב', לשון צל, והיינו, שההצלה נעשית ע"י הצל שהוא בחי' מקיף, והו"ע קיום המצוות, שעי"ז נמשך אור מקיף בחי' סוכ"ע (ועד"ז בנוגע לשאר הלשונות, וגאלתי ולקחתי כו'2).
הטעם שבתשובה יש צורך בד' מדריגות, הוא, לפי שההעלאה מלמטה למעלה (שזהו ענין התשובה) צריכה להיות כמו ההמשכה מלמעלה למטה, וכיון שסדר ההמשכה מלמעלה למטה הוא ע"י ד' אותיות שם הוי', כדאיתא במדרש3 כשביקש הקב"ה לומר תורה לישראל אמרה ד' פעמים בינו לבין עצמו, שנאמר4 אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה (ואח"כ) ויאמר לאדם, והו"ע המשכת התורה למטה ע"י ד' אותיות שם הוי'5, לכן גם סדר ההעלאה מלמטה למעלה שע"י התשובה צ"ל ע"י ד' אותיות שם הוי', שהם ד' המדריגות שבתשובה, כנ"ל. והנה ידוע שבשם הוי' יש שתי מדריגות, הוי' דלעילא והוי' דלתתא, כמ"ש6 הוי' הוי' ופסיק טעמא בגווייהו7. ונמצא, שההמשכה מלמעלה למטה עוברת תחילה דרך ד' אותיות שם הוי' דלעילא, ואח"כ עוברת גם דרך ד' אותיות שם הוי' דלתתא. ומזה מובן גם בנוגע להעלאה מלמטה למעלה שע"י התשובה, שתחילה צ"ל ד' המדריגות בתשובה שכנגד שם הוי' דלתתא, ואח"כ צ"ל גם ד' המדריגות בתשובה שכנגד שם הוי' דלעילא. וזהו החילוק בין ב' הענינים שבד' הלשונות של גאולה,
164
שד' לשונות של גאולה שנאמרו ביצי"מ הם כנגד ד' אותיות שם הוי' דלתתא, וד' הלשונות של גאולה שכנגד ד' המלכיות, שבהם נכללת גם הגאולה העתידה, הם כנגד ד' אותיות שם הוי' דלעילא.
גם בחג הפסח עתה ישנו מעין הגאולה העתידה, שלכן, ד' הכוסות דפסח הם גם כנגד ד' הגאולות, וגם כנגד הכוסות שיהיו לעת"ל2, והיינו, שנמשך גם גילוי האור דשם הוי' דלעילא, ומצד גודל מעלתו ה"ה יורד למטה ביותר, וכדאיתא בפע"ח1 שבליל הפסח הזיווג הוא גם בעשי'2.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור