109
אליו יהודה738, ואיתא על זה בהמאמר שנאמר לפני מאה שנה739 [דאף שהוא רק קיצור מד"ה ויגש אליו יהודה740, הרי בקיצור ישנו כל האריכות, ובפרט שהקיצור עצמו הוא ארוך], שנתבאר בזהר741 שזהו"ע סמיכת גאולה לתפלה (כדלקמן).
דהנה פסוק זה בא לאחרי כל אריכות הסיפור אודות השתלשלות המאורעות שהביאו לירידת יעקב למצרים, כמארז"ל742 ראוי הי' יעקב אבינו לירד למצרים בשלשלאות של ברזל, אלא שמצד חסדו של הקב"ה היתה ירידתו ע"י השתלשלות המאורעות הנ"ל. וכמו"כ גם לגבי יוסף, שמכירתו וירידתו למצרים היתה באופן דלמחי' שלחני אלקים לפניכם743. והנה, הגם שאין מקרא יוצא מידי פשוטו744, הרי ח"ו לומר שהתורה ענינה סיפורי מעשיות, וכדאיתא בזהר745 תוארים מבהילים (גוואַלדיקע תוארים לגריעותא) על מי שאומר שענין התורה הוא סיפורי מעשיות, אלא התורה היא נצחית746, ותורה מלשון הוראה747, וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר748 שאורייתא היינו אור ייתא, שהתורה ממשכת אור בהנהגת האדם, ועד שנעשית הוראה לכל אחד ואחד, וכידוע שמעשה אבות סימן לבנים749, והפירוש בזה הוא לא רק כמ"ש הרמב"ן בפירושו על התורה750 שזהו סימן כללי לכללות ישראל בכל דור ודור, אלא זהו גם סימן לכל אחד ואחד באיזה אופן יעבוד עבודתו, גם בהיותו בחוץ לארץ ובזמן הגלות, אלא, שבזמן הזה ענינים אלו הם רק ברוחניות, וכשיבוא משיח ויגמור את הגלות ויתחיל את הגאולה, כפסק הרמב"ם751 שמשיח
110
יקבץ נדחי ישראל, אזי יומשכו הענינים גם בגשמיות. וע"פ כל הנ"ל צריך להבין, מהו ענין הגשת יהודה ליוסף בעבודה בנפש האדם. ועל זה מביא בהמאמר, שנתבאר בזהר שזהו"ע סמיכת גאולה לתפלה.
בזה, דהנה, יוסף הו"ע הגאולה, שהרי על ידו היתה הגאולה מהרעב, כמ"ש כי למחי' שלחני אלקים לפניכם, ובפרט כפי שהענין הוא ע"פ קבלה, כמבואר בהמאמר, שיוסף הוא בחי' צדיק עליון שנקרא גואל, כמ"ש752 אם יגאלך טוב יגאל, וטוב בגימטריא י"ז, וקאי על יוסף, כמ"ש753 יוסף בן שבע עשרה שנה. ויהודה הוא בחי' תפלה דשמו"ע, כי יהודה הוא מלשון הפעם אודה את ה'754, והודאה הוא בחי' ביטול755, והן הן בחי' ההשתחוואות שבשמו"ע, וגם בלידת יהודה כתיב18 ותעמוד מלדת, ועמידה (אין עמידה אלא תפלה756) הוא בחי' ביטול757. והענין בזה, דהנה, בהתחלת התפלה אומרים הודו להוי' גו', ואח"כ פסוקי דזמרה, ברכות ק"ש וק"ש, עד שמגיעים לשמו"ע. והנה, הענין דפסוד"ז הוא ההתבוננות בפרטי הענינים דמה רבו מעשיך ה'758 ומה גדלו מעשיך ה'759, שעי"ז בא לידי התפעלות כו'. ובברכות ק"ש ההתבוננות היא בענין עבודת המלאכים, השרפים וחיות הקודש, ברעש גדול כו', ובק"ש נעשה הענין דואהבת והשמרו לכם, שהו"ע אהבה ויראה, שכל זה הוא באופן של התפעלות הלב מצד ההשגה כו', שזהו"ע דבינה ליבא760. ואח"כ באים לשמו"ע, שהו"ע העמידה בביטול גדול, כעבדא קמי מרי'761, עד שמתבטל ממציאותו לגמרי (ער ווערט אויס מציאות), שזהו ענינו של יהודה. וכיון שיוסף הו"ע הגאולה ויהודה הו"ע התפלה (שמו"ע), הרי ענין הגשת יהודה ליוסף הו"ע סמיכת גאולה לתפלה, וכדאיתא במדרש762 בענין הגשת יהודה ליוסף שעז"נ763 אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם, וכן הוא בגאולה ותפלה, שאין מפסיקין בין גאולה לתפלה.
צריך להבין, הרי בגאולה ותפלה הסדר הוא שסומכים גאולה לתפלה (ולא תפלה לגאולה), וכיון שיוסף ענינו גאולה ויהודה
111
ענינו תפלה, הי' צריך יוסף לגשת ליהודה, ע"ד סמיכת גאולה לתפלה, ולמה נגש יהודה אל יוסף, שזהו ע"ד סמיכת תפלה לגאולה.
זה צריך להקדים תחילה הענין דלכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה764 (כמנהג ישראל לומר זה בכל ליל שבת765). דהנה ידוע766 שענין השבת הו"ע התפלה של כל ימות השבוע, והיינו, דכשם שענין התפלה הוא העלי' מלמטה למעלה, כמ"ש767 סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, ואיתא בזהר768 סולם דא צלותא, כמו"כ ענין השבת הו"ע עליית העולמות מלמטה למעלה. וכשם שענין התפלה הו"ע הביטול (כנ"ל), הנה כן הוא גם בשבת, דשבת הוא מלשון שביתה, שאסור במלאכה, שזהו"ע הביטול769. אמנם, כדי שיוכל להיות העלי' מלמטה למעלה, צריך להיות נמשך הכח על זה מלמעלה. וזהו שכנס"י אומרת להקב"ה לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה, היינו, שבכדי שיוכל להיות הענין דכלה, שהו"ע הכליון והעלי' מלמטה למעלה, הנה בשביל זה צריך להיות לכה דודי לקראת כלה, שהו"ע ההמשכה מלמעלה לכנס"י שנקראת כלה, ועי"ז יוכל להיות הכליון והעלי' מלמטה למעלה, כמבואר ענין זה בלקו"ת770 ובדרושי אדמו"ר האמצעי771 ובאור התורה772 באריכות.
ג"כ ענין סמיכת גאולה לתפלה, שכדי שיוכל להיות ענין העלי' דתפלה, צריך להיות נמשך הכח על זה מלמעלה, שזהו"ע סמיכת הגאולה. ועד"ז ביוסף ויהודה (שענינם הוא גאולה ותפלה), שכדי שיוכל להיות ענין העלי' דתפלה (ענינו של יהודה), צ"ל תחילה נתינת כח מלמעלה, והו"ע ההמשכה מיוסף (שענינו גאולה), שזהו מ"ש בסוף הפרשה שלפנ"ז773 אודות גביע הכסף שהטמין יוסף באמתחת בנימין, דהנה, בנימין הוא צדיק תחתון774, וענין גביע הכסף הו"ע האהבה, כידוע שכסף הו"ע האהבה, וכמ"ש בתניא775 שכסף הוא מלשון נכסוף נכספתה לבית
112
אביך776, והיינו, שיוסף המשיך ופעל בבנימין ענין האהבה לאלקות777. והו"ע האהבה המסותרת שיש בכאו"א מישראל, שזהו שיוסף הטמין את גביע הכסף, היינו שהאהבה אינה בהתגלות, שאינו מרגיש את האהבה, אלא היא אהבה מסותרת. וטעם הדבר778, לפי שבנשמות הבינונים ולמטה מזה אי אפשר שתהי' האהבה בגילוי, כדי שלא תהי' מזה יניקה לסט"א ח"ו, והיינו, דכיון שהרע הוא עדיין בגילוי אצלם, לכן יכול להיות שהאהבה תהי' בענינים זרים ח"ו, ולכן צריכה להיות האהבה בהעלם דוקא, שהו"ע אהבה מסותרת. ולאחרי שישנה המשכת האהבה מלמעלה, אזי יכולה להיות העלי' מלמטה למעלה שבתפלה.
ויגש אליו יהודה, והיינו, שהגשת יהודה ליוסף הו"ע התפלה עצמה, שבאה לאחרי הקדמת סמיכת גאולה לתפלה, שהו"ע המשכת האהבה המסותרת מלמעלה (גביע הכסף שהטמין יוסף, שענינו גאולה), שבזה נכללים כל הדרגות כו', אלא שהם עדיין בהעלם. ועי"ז נעשה אח"כ ענין ההעלאה מלמטה למעלה, שזהו ויגש אליו יהודה, שהו"ע העלי' דיהודה עד שמתעלה למדריגת יוסף.
ג"כ מ"ש בהפטרה דפרשה זו779, ואתה גו' קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה גו' ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף גו' וקרב אותם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך, ויתירה מזה, שיהודה יתעלה למדריגה נעלית יותר ממדריגת יוסף, שזהו שמסיים780 ודוד עבדי נשיא להם לעולם. וזהו גם הענין דמעשה גדול שיהי' לעתיד לבוא781, כאשר יהי' דוד עבדי נשיא עליהם לעולם, בביאת משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור