100
א. במענה לשאלה אודות המוזכר אתמול700 שכ"ק אדנ"ע הי' מנגב הכף לאחרי כל פעם שהכניסה לפיו, אם גם שאר הרביים נהגו כן – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: איני יודע. אבל, אמו הרבנית היתה אומרת שהוא מחמיר יותר מהרביים הקודמים701.
ב. במענה לשאלה על מ"ש בסידור האריז"ל702 שאמירת ההגדה צ"ל "בקול רם ובשמחה", דלכאורה, חג הפסח הוא "זמן חרותנו", ומהי ההדגשה על ענין השמחה – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
"זמן חרותנו" הו"ע ששייך לכל חג הפסח; ואילו בלילה הראשון יש ענין מיוחד של שמחה – מצד מעלת הגילוי ש"נגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה"703, ולכן אומרים הלל704 גם בליל הפסח.
והוסיף: בסידור האריז"ל מבואר גם ששני עניני הטיבול שבליל הפסח הם כנגד הזיווגים דלמעלה, ומשום זה הו"ע השמחה.
ג. על השאלה בהמדובר אתמול705 אודות החילוק בין "אחד חכם" ל"אחד כו'", הרי מבואר בחסידות706 אודות סדר ירידת הנשמות בסדר העולמות אבי"ע, שחילוקי המדרגות הם רק בבחי' נר"נ, ולא בבחי' היחידה – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
לא שייך לומר שדרגת היחידה של משה רבינו היא בשוה לדרגת היחידה של איש פשוט; זהו דבר המופרך לגמרי. ואפילו בהניצוץ בורא יש חילוקי דרגות כו'707.
ד. על השאלה בנוגע לסמיכות של ה"בן חכם" ל"בן רשע" – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שזהו כדי שהחכם יתקן את הרשע708. והוסיף:
101
ע"פ הידוע709 שד' הכוסות הם כנגד ד' הבנים, נמצא, שכוס שני (שעליו אומרים ההגדה) הוא כנגד הבן רשע. ולכאורה, איך יתכן הדבר? – אך הענין בזה, שזהו לפי שכל הגבוה ביותר יורד למטה ביותר710. ולכן נרגש אצילות בעוה"ז דוקא.
ה. דובר אודות הטעם שיצי"מ הוצרכה להיות ע"י הקב"ה בעצמו ולא ע"י מלאך כו' – אם זה בגלל שבמכת בכורות "צריך הבחנה לידע מי הוא הבכור .. וזה אין בכח המלאך להבחין", או "משום שהמלאך אינו יכול לירד כ"כ במקום הטומאה" (כמובא בלקו"ת711), ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
כאשר הקליפה עומדת בתקפה, אזי יש צורך בנתינת כח מיוחדת מהקב"ה בעצמו, וכפי שמצינו712 שמשה התיירא לילך אל פרעה, דכיון שקליפת פרעה עמדה אז בתוקף הכי גדול, חשש משה שלא יוכל להתגבר עלי', ולכן אמר לו הקב"ה "בא אל פרעה"713, שיבוא עמו כו'.
וכמבואר במאמר מש"פ וארא תרע"ז714, בפירוש הכתוב715 "ראה נתתיך אלקים לפרעה", "דהנה כתיב716 ואם זרוע כא-ל לך גו' ראה כל גאה והשפלהו גו' והדוך רשעים תחתם, משמע שזה אין ביכולת האדם, גם לא ביכולת הצדיקים, כי אם ביכולת ה' לבדו .. כל יכול, להאביד את הרשעים לגמרי גם בעודם בשלימותם .. ועז"א ראה נתתיך אלקים לפרעה, שנתן כח למשה לשבור קליפת פרעה ולהאבידו .. בעודו בתוקפו ובשלימותו כו'".
(והוסיף:) שמעתי מרמ"ל ראָדשטיין, שמשך זמן לאחרי אמירת המאמר הנ"ל היתה מפלה גדולה לניקאָלאַי.
ו. דובר גם אודות הפיסקא שסיומה "ובנה לנו את בית הבחירה לכפר על כל עוונותינו", שגם לאחרי יציאת מצרים וקריעת ים סוף נשארו ענינים שלא נתכפרו עד שנבנה ביהמ"ק.
ז. כ"ק אדמו"ר שליט"א (במענה לשאלה): כ"ק מו"ח אדמו"ר לא הי' אומר "לחיים" בעת ה"סדרים"717, כי, ההיתר לשתות בין כוס ב' לג'
102
הוא רק בנוגע לשתי' סתם, ולכן אין לומר "לחיים" על הכוס, שעי"ז נעשה דבר חשוב ועיקרי718.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור