תורת מנחם
ר"ד יום שביעי של פסח, בעת הסעודה, ה'תש"ל
105
א. על השאלה מהו המקור למ"ש בהיום יום733 ש"בליובאַוויטש היו נעורים בליל שביעי של פסח" (שהרי בשו"ע נזכר רק אודות ליל שבועות734 והושענא רבה735) – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהמקור לזה הוא בדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר736 (וגם הורה שילמדו בליל שביעי של פסח המאמר ד"ה והניף שבלקו"ת737). והוסיף, שבסידור ר"י עמדין יש "תיקון ליל שביעי של פסח"738, ואצל הספרדים עושים מזה "פּאַראַד" שלם, וששים ושמחים כו'. ובארץ ישראל יש נוהגין לילך קודם אור הבוקר לשפת הים, ולומר שירת הים בשירה וריקודים כו'.
כ"ק אדמו"ר שליט"א שאל א' מזקני החסידים אם שמעו מאדנ"ע על ענין זה, והזכיר מ"ש בספר המנהגים739 שאדנ"ע אמר: "יש תחת ידי כת"י אדמו"ר האמצעי וכתוב שם שהוא מבטיח למי שיהי' ניעור בליל שבועות כל הלילה יזכה לכתר תורה".
ותמה: האם אף א' לא ראה מ"ש בספר המנהגים? – וכי בשביל מה מדפיסים ספרים אם לא קונים אותם ולא מעיינים בהם?!...
וסיים: ראיתי בספרי חסידות פולין740 שכאשר בעל התולדות חיבר ספרו הי' מחזר בעיירות כדי למכרו, וכשהגיע פעם לעיירה אחת שאף א' לא רצה לקנות את ספרו, פגש את ה"מגיד" של העיירה שאמר לו, שגם מחבר הספר הראשון הי' מחזר למכור את ספרו ולא רצו לקנותו, וכששאלו מי הוא מחבר הספר הראשון, השיב לו המגיד: זה הקב"ה!...
ב. בנוגע למנהג לומר שיר השירים בשבת חול המועד פסח741 – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שזהו כמו בנוגע למגילת רות (בחג
106
השבועות) וקהלת (בחג הסוכות)9, שכך נוהגים בני אשכנז, אבל חסידים לא נוהגים כן742.
[והזכיר גם בנוגע ל"אקדמות"743 – שבליובאַוויטש לא היו אומרים אקדמות [ואף שישנו בסידור אדה"ז, הרי מצינו עד"ז בנוגע לאמירת "אל תירא" במוצאי שבת, שנזכר בלקו"ת744, ואעפ"כ אין נוהגים לאמרו745], אבל חלק מאנ"ש אומרים "אקדמות"].
והוסיף: יש גם כאלו שנוהגים לקרות את המפטיר בכל שבוע מתוך מגילת קלף746.
– פעם הכניסו לחדרי מגילה כזו, כמו ספר-תורה, עם "עצי חיים" ומעיל כו', ונבהלתי וקמתי מפני', ואמרו לי שזוהי רק מגילה של ההפטרות. –
כשאאמו"ר ז"ל הי' פעם באיזה מקום ביום התענית, כיבדוהו במפטיר, וביקשוהו לקרוא מתוך מגילה כזו, ולא רצה.
ג. על השאלה בנוגע לשיעור דבשר ויין מצד חיוב שמחה ביו"ט, ש"אין שמחה אלא בבשר" ו"אין שמחה אלא ביין"747 – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
בנוגע ליין – השיעור הוא רביעית748 (שזהו גם שיעור הכוס דפסח שמגביהים אותו לפי ש"אין749 אומרים שירה אלא על היין"750), כמובן מפס"ד הרמב"ם751 שהשותה רביעית יין אסור לו להורות. ובנוגע לבשר – השיעור הוא כזית, כפי שמצינו לענין אכילת קדשים752.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת מנחם
- מזהה
- rh-vd7q4tnj
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.