יום ב' דחג השבועות (מאמר א), ה'תשל"ב

316

(הנחה בלתי מוגה)

מראיהם²¹⁸²

ומעשיהם כאשר יהי' האופן בתוך האופן²¹⁸³, פי', כמו אופן קטן בתוך אופן גדול, שאופן הגדול הסובב את אופן הקטן, למעלה, הוא גבוה מן אופן הקטן, ומלמטה בתחתית, אופן הקטן מלמעלה מן הגדול, כך הוא רוח החי' באופנים²¹⁸⁴, שרוח זה הוא ממקום עליון מאד שמעלה ומטה שוין לפניו, וכיון שהוא יותר עליון, יכול לירד ולהתפשט למטה, להיות סובב ומקיף את כל ד' החיות שהם בבחי' התחלקות, פני ארי' אל הימין ופני שור מהשמאל²¹⁸⁵, בדוגמת אופן הגדול שסובב ומקיף את האופן הקטן גם מתחתיתו. וכן הוא בכל סדר ההשתלשלות, שהם בבחי' אופן בתוך האופן, שהבחי' היותר עליונה מקיפה את כל מה שלמטה כו'.

ב) וזהו

ענינו של חג השבועות, שלאחר מ"ט ימי הספירה שהם מבחי' ז' שמות שאינן נמחקין²¹⁸⁶ שמבחי' המדות²¹⁸⁷, שבהם יש התחלקות בחי' מעלה ומטה ראש ורגל, אזי מתגלה בחג השבועות (יום החמישים) שער החמישים²¹⁸⁸, שהוא הכולל ומקיף כל הבחי', ואין שם בחי' מעלה ומטה כלל, שלכן הוא מתפשט למטה כמו למעלה, וכמו ענין האופן שבתוך האופן כנ"ל. ולכן ניתנה בו התורה, שאף שיש בה התחלקות למ"ע ומל"ת (ימין ושמאל), הרי יש בה גם בחי' כתר תורה, כמו כותרת ועטרה שעל הראש מלמעלה, שאין בחי' ראש ורגל כו', שלכן הוא מתפשט למטה כמו למעלה, שע"י התורה תהי' המשכת אור א"ס בעשי' הגשמית.

ג) והמשכה

זו היא ע"י בחי' משה, כמ"ש²¹⁸⁹ משה ידבר (ימשיך ויוריד), כי עליו נאמר²¹⁹⁰ ותחסרהו מעט מאלקים, שכל המ"ט

317

שערי בינה נמסרו לו²¹⁹¹, ומחמת זה הי' קרוב לשער החמישים להמשיך ממנו (אלא שזהו רק ביחס לדרגת שער הנו"ן כפי ששייכת למ"ט השערים, אבל לא בדרגא העליונה דשער הנו"ן, שנמשכת מעצמה כו'²¹⁹²).

וזהו

גם מה שמשה המשיך י"ג מדות הרחמים, כדאיתא בזהר²¹⁹³ על פסוק²¹⁹⁴ ויקרא הוי' הוי' גו', שויקרא קאי על משה שהוא קרא והמשיך כו'. והענין בזה, דהנה, י"ג מדה"ר הם למעלה מהשתלשלות, והם המקורות להשתלשלות העולמות אצילות וכו'. וזהו ענין נוצר חסד (שנאמר בי"ג מדה"ר)²¹⁹⁵, נוצר אותיות צנור ואותיות רצון²¹⁹⁶, שהיא בחי' החסד שלמעלה מסדר השתלשלות, רק שהוא בחי' מקור ושורש כו'. ובחי' נוצר חסד שהמשיך משה היא למעלה מבחי' עושה חסד (שנאמר בעשה"ד)²¹⁹⁷, שהיא בחי' ומדרגת אברהם, חסד דאצילות [ולכן, נוצר חסד כתיב קודם פוקד עון14 (שהוא אחר סיום היג"מ, שמסיים ונקה), משא"כ ועושה חסד כתיב אחר פוקד עון²¹⁹⁸, לפי שהוא בחי' חסד שבסדר השתלשלות, משא"כ נוצר חסד הוא בחי' חסד שלמעלה מהשתלשלות]. ועל ב' בחי' חסד הנ"ל נאמר לאלפים (עושה חסד לאלפים16, נוצר חסד לאלפים14), שפירושו אלפים מדרגות, שהם מדרגה אחר מדרגה, דהנה מצינו במדרגות שבג"ע, שכשם שצ"ל טבילה בנהר דינור²¹⁹⁹ כדי לעלות מעוה"ז לג"ע התחתון (כי כל זמן שזוכר התענוג שבעוה"ז אי אפשר לו להתענג בג"ע), כמו"כ כשעולה מג"ע התחתון לג"ע העליון צריך לטבול בנהר דינור כדי לשכוח ההשגה והתענוג שבג"ע התחתון. וכענין שמצינו בגמרא²²⁰⁰ שר' זירא צם מאה תעניות לישכח תלמוד בבלי כדי שיוכל ללמוד תלמוד ירושלמי. והיינו, שאע"פ שלכאורה צריכה ההשגה דתלמוד בבלי להיות הכנה שתביא להשגה דתלמוד ירושלמי, הנה האמת היא שלא זו בלבד שלא די בהכנה זו, אלא אדרבה, צריך לבטל לגמרי ההשגה דתלמוד בבלי, ורק אז יוכל להגיע להשגה בתלמוד ירושלמי שהיא בעילוי שבאין ערוך. וכך יש אלפים מדרגות, מדרגה אחר מדריגה, עילוי אחר עילוי. וכן יש אלפים מדרגות בהמשכה מלמעלה למטה, שהם כמה

318

צמצומים, צמצום אחר צמצום כו'. וענין זה נרמז בתיבת אלפים, כי, א' הוא יו"ד למעלה ויו"ד למטה ובאמצע וי"ו, להורות שההמשכה שהיא הוי"ו באה ע"י צמצום שהוא היו"ד שבראש, שבלעדי הצמצום אי אפשר להיות המשכה והתגלות כו', ואח"כ חוזרת ומתצמצמת ההמשכה להיות כמו בחי' יו"ד למטה, להיות משם צמצום והמשכה אחרת. וכך הוא סדר כל ההשתלשלות (כמבואר בארוכה באמרי בינה שער הק"ש²²⁰¹ ובאוה"ת פ' תשא²²⁰²). וזהו מ"ש לאלפים בין בעושה חסד בבחי' אברהם, חסד דאצילות, ובין בנוצר חסד, בחי' משה. אמנם, בחי' עושה חסד דאברהם נמשך רק באצילות, ששם איהו וחיוהי חד²²⁰³, כי המשכה זו היא מז' שמות שאינן נמחקין, שזוהי ההמשכה שנמשכת במ"ט ימי הספירה, שגם שם יש אלפים מדרגות. אבל בחי' נוצר חסד שנמשך ע"י משה הוא בשער החמישים, שהוא הכתר, תר"ך עמודי אור²²⁰⁴, כמו עמוד שמחבר מעלה ומטה. ולכן המשיך משה גם בבי"ע, עולמות הנפרדים, משם יפרד כו'²²⁰⁵.

ד) וענין

זה נמשך גם ע"י ראשי ישראל שבכל דור, כפי שמצינו שאמרו על רבא משה שפיר קאמרת²²⁰⁶, והיינו, שכל ראשי ישיבות שבכל דור הן בחי' משה, שהרי הוא הממשיך הדחילו ורחימו, שזהו ענין התורה כפי שהיא מצד עצמה שנחלקת למ"ע ומל"ת, ששרשם²²⁰⁷ הם הדחילו ורחימו כו'²²⁰⁸.

______ _l ______

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org