צ

עד שבא אל האמת כי הקושיא מסתיר כו', ואח"כ ע"י יגיעה מסירין את ההסתר כו', וע' בביאור ע"פ בעצם היום הזה נמול.

ג) ובלבנים דא ליבון הלכתא, דהנה כתיב כי לא על הלחם לבדו יחי' האדם כי על כל מוצא פי הוי' יחיה האדם, ופי' בספרי כי לא על הלחם לבדו יחי' האדם אלו הלכות שנקראו לחם וכמ"ש לכו לחמו בלחמי, כי על כל מוצא פי הוי' יחי' האדם אלו אגדות שהוא בחי' פנימית התורה, דהנה כתיב ששים המה מלכות כו' אחת היא יונתי תמתי, והיינו שמתחלה צריך להיות בבחי' אחת שהוא בחי' כלי לאחד, שלא יהי' לו רק רצון א' לה' לבדו, וזהו ע"י התבוננות באלקותו ית' כמ"ש שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, וזהו מ"ש יונתי עיניך יונים כמו היונים זיווגם הוא שמסתכלין זע"ז, ובעבודה הוא בחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא, וזהו ע"י פנימי' התורה שהוא בחי' מוצא פי הוי', ודרך כלל פנימי' התורה הוא בחי' יראה ועל יראה עילאה זו אמרו חבל על דלית לי' דרתא ותרעא לדרתא עביד, שהתורה נק' רק תרעא לגבי יראה זו שהוא פנימי' התורה. וזהו"ע ליבון הלכתא דהיינו להמשיך מבחי' לובן העליון שהוא בחי' כתר כו', ועי"ז נעשים הלכות בבחי' ששים המה מלכות כמלך שגוזר ואומר, משא"כ האומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו, וע"י פנימי' התורה בחי' יראה נתלבן ונתברר ההלכתא כו'.

וזהו ואלה שמות בני ישראל, שמות ממש כל הקורא בתורה כאלו קורא בשמותיו של הקב"ה, ע"ד מ"ש ויעש דוד שם ופי' בזוה"ק דעביד שמא קדישא שהמשיך בחי' גילוי שם הוי' למטה להמשיך אוא"ס מבחי' ח"ע יו"ד של שם הוי', וה"א של שם בחי' הדבור ורוח פיו ית' לעולם העשי', וכך הוא פי' שמות בני ישראל שבנ"י ממשיכים ועושים בחי' גילוי שמות עליונים למטה, וזהו מ"ש ותעש לך שם כהיום הזה, אשר הלכו אלקים לעשות לו שם, וכמ"ש רז"ל במד"ר ע"ז מצינו שהלך הקב"ה מהלך חמש מאות שנה כדי לעשות לו שם, דהיינו המשכת בחי' גילוי שם הוי' למטה.

ד) אך עדיין יש להבין מ"ש ואלה שמות בנ"י הבאים מצרימה מהו מצרימה דוקא כו', והענין הוא דהבאים מצרימה קאי על זמן הגלות, כי את זלעו"ז עשה אלקים וכמו שיש מצרים דקליפה כמו"כ יש בחי' מצרים דקדושה כמו שיש לבן בקליפה ולבן בקדושה וכו', ולהבין מהו ענין מצרים דקדושה, הענין הוא דהנה

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org