ועלו מושיעים
תצח
על קבלת השפע, אשר באמת הי' צריכה להיות מיסוד למל' דקדושה, ובגלות שפחה תירש גבירתה היינו שק"נ יורשת המל', אמנם כשיעלו מושיעים בהר ציון ישפטו על דעקו להון כו', וזהו מ"ש בזהר פ' תולדות דקמ"ג ע"ב כד יקום מלכא משיחא יטול יעקב לעילא ולתתא ויתאביד עשו מלכא כו' וירית יעקב תרין עלמין עלמא דין ועלמא דאתי, ובההוא זימנא כתי' ועלו מושיעים כו' לשפוט מלכא דעשו כו' כי כבר קיבל חלקו כו'. וזהו מש"א בזח"א וישלח דקע"ב א' יעבר נא אדוני לפני עבדו, אקדים אנת שלטנותך בקדמיתא כו' יעו"ש, ואנא אסבול גלותא דילך עד דייתי וימטי זימנא דילי לשלטאה על הר עשו כדא' ועלו מושיעים כו', והיינו כמ"ש לעיל בשם המד"ר בענין נחלה מבוהלת בראשונה, ואפ"ל שזהו כענין הקש שצומח קודם להתבואה וכענין קליפה קדמה לפרי, וכמ"ש במד"ר החטים והתבן מדיינים זב"ז כו' א"ל כשיבא הגורן נראה כו', כך כשיבוא המשפט שלע"ל ועלו מושיעים בהר ציון כו' ונראה כו'.
והיתה לה' המלוכה כמ"ש בזח"ג ויקרא ד"ז ע"ב רזא דילא כנס"י בגלותא וקוב"ה סליק לעילא ולעילא וזיווגא אתפריש ושמא קדישא לא אשתכח שלים ואחד לא אקרי, ואימתי אקרי אחד בשעתא דמטרוניתא אשתכחת בי' במלכא ומזדווגין כחדא הה"ד והיתה לה' המלוכה, ופי' במק"מ אחד נק' כנס"י כמ"ש הרב א"ח ד' אח הוא ז"א, ד' מל', סליק לעילא ולעילא ז"א עולה לאו"א, ועוד לעילא לאריך ושמא קדישא לא אשתכח שלים שה' אחרונה אתרחקת משם יה"ו. ולהבין ענין קוב"ה סליק לעילא ולעילא, הנה מצינו בנביאים שלפעמים אומרים הוי ולפעמים אמרו אוי, וההפרש ביניהם כשז"א עולה באו"א אז אמרו הוי בה"א לרמוז אל הבינה וזהו לעילא, אבל כשעולה לעילא ולעילא דהיינו בבחי' א"א אז נא' אוי באל"ף לרמוז אל הכתר, וזהו כמ"ש ואנכי הסתר אסתיר שלכאו' זהו כפל הלשון, אך זהו ג"כ כנ"ל הסתר רומז על העלי' באו"א, ואסתיר בבחי' הכתר, וזהו לעילא לעילא. וזהו רחל מבכה על בניה כי איננו והקשו בזהר כי אינם מבע"ל ותי' כי איננו קאי על הוא"ו שאינו מאיר בה' כו', וזהו שמא קדישא לא אשתכח שלים שאינו מאיר בה', ולע"ל יהי' הוי' אחד שיתחבר ז"א עם מל' ויהי' אחד. וזהו ענין יהונתן ודוד, כי דוד הוא בחי' מל' ויהונתן הוא בחי' יה"ו נתן אל דוד הוא בחי' המל' ואז הוי' אחד היפך בחי' כי יד על כס י"ה ושמו אחד כו'. וזהו והיתה לה' המלוכה כי בד"כ שם הוי' הוא בת"ת וכשיהי' לה' המלוכה הכוונה שיתחברו ז"א ומל' ואז ממילא לא יהי' לעשו תקומה כו' וע' בזח"ג אחרי דע"ד ע"ב מענין הוי ואוי. ובזח"ג פ' אחרי ע"ז ע"ב לא תיעול מטרוניתא בחדוה עד דמתדן מלכותא דעשו לבתר תזדווג במלכא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרכ"ז
- מזהה
- rh-et1z8djh
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.