לאלקות, ולכאורה איך יהי' להנה"ב אהבה לאלקות, אך באמת תלוי ברצון וכשירצה יבא גם הנה"ב לאהבה לה' בל"א „ז מיא ויל קען מען.
וזהוואהבת את ה' אלקיך בכל לבבךפז, דהנה כתי' לאהבה את ה' אלקיך כי הוא חייךפח כמו האדם שאוהב חיי נפשו, ולכאו' צ"ל את מי הוא אוהב אם נא' שאוהב את הגוף הרי הגוף הוא אבן דומם דבצאת הנפש מהגוף נשאר כאבן דומם וג"ז אינו שייך לומר דבעת שהנפש מאיר בגוף הוא אוהב את הגוף, איך שייך שהחי יאהב את הבלתי בע"ח, ואם נא' שאוהב את עצם הנפש, הרי עצם הנפש הוא למעלה ואינו מתלבש בגוף כ"א הארה, ולומר שהוא אוהב את ההארה שמתלבשת בגוף ג"כ אינו שייך, שהרי מהות ההארה לא ראה מעולם ואינו משיג מה היא דגילוי הנשמה הוא למעלה מרוה"ק וגילוי אליהופט ואנו רואין דמה שהאדם רואה הוא הדבר אשר יאהב ולא מה שלא ראה מעולם, אלא צ"ל שהוא אוהב את התפשטות החיות בהגוף (כפי' שמבואר אח"כ בהנמשל נ"ל שצ"ל כך שהוא אוהב את הנפש המתפשט בהגוףצ ) וכמו שאוהב את התפוח ה"ה אוהב את מתיקות ולא עצם התפוח, וכן מה שאוהב את הנגינה אוהב את מתיקות הניגון, וכמו"כ יובן למעלה כשיתבונן כי הוא חייך שא"ס הוא המחי' את העולם וכמאמר בע"מ נברא העולםצא ואתה מחי' את כולםצב א"ת מחי' אלא מהווהצג שהוא מחי' ומהווה את כל העולמות מאין ליש, ולמה יאהב את אשר נברא, יותר טוב שיאהב את האלקות המחי' את העולם, וזהו לאהבה את אלקיך כי הוא חייך שע"י התבוננות זו יבא גם הנה"ב לאהוב את ה'. ובאמת כשיעמיק דעת יותר בהתבוננות יהי' לו אהבה וכליון לא"ס עצומ"ה, והוא כשיתבונן דכלליות השתל' העולמות הוא רק מהארה בעלמא ולכן אני ה' לא שניתיצד שלא יש שום שינוי בין קודם הבריאה לאחר הבריאה אתה הוא קודם שנבה"עצה ואתה הוא לאחר שנבה"ע בשוה, ולכאורה איך אפ"ל שהוא בשוה והלא מתחילה לא הי' העולם ואח"כ נבה"ע אלא מפני שכלליות השתל' העולמות הם משם והארה בעלמא שאינו נוגע לעצמיות כלל, וזהו בהבראם בה' בראםצו אתא קלילאצז דלית בי' מששא, ואי
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור