העני ה"ז כלי לא"ס בעהר"צ, וכמ"ש הרמב"ם בפרקי הצלחהעד בענין תקיעות שופר (ה' בשו"ת פאר הדור סי' קנ"ז פ"בעה ע') ואתה בהתקע שופר בר"ה תקונו והכשירו הנה תהי' תנועתו כלה באבריך ידיך פשוטות ללקיחת השופר אצבעותיך מקמצות להחזיק בו גרונך ולשונך וכלי הקול בהנעיםעו תקיעתו תהיינה אזניך קשובות ורגליך עומדות ועיניך עצומות ויתר חלקך נרעדים וחרדים (ה' עכ"ל) והלב ישמע הקול שופר והמוח ירגיש בזה וכן כל הרמ"ח אבריםעז (ה' וכן קחשיב שם בשארי מצות ותפלה ע"ש ע') הרי כל האברים הם כלים לא"ס בעהר"צ, ולע"ל יתגלה בחי' זו, שזהו ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר דכשילמוד תורה יראה את פה המדבר כנגדועח וכן יראה פה המדבר את התורה וכמו בהר סיני שאנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענועט וכמו"כ יהי' לע"ל, ואמר ורא"ו כל בשר שיהי' בחי' ראי' ולא ראי' גשמיות כ"א שישיג בשכלו, אך לא השגה לבד אלא ראי' (ה' אפ"ל ראיות המהות בעין השכל וע' מזה בד"ה וככה ל"זפ ע'), ובחי' זו יש עתה ג"כ במצות אלא שהם בהעלם ולע"ל יתגלה בחי' זו, וכמו מ"ש בע"ח שנשאר פנוי והלא נשאר רשימה וגם עכשיו הלא את השמים ואת הארץ אני מלאפא, אלא שהם בהעלם ולע"ל יתגלה בחי' זו. וכמו"כ במצות ג"כ, ואיך המצות הם כלים לא"ס בעהר"צ, הענין הוא כמו שמבואר במ"א (ה' ד"ה אלה תולדות נח ל"זפב ע') על מארז"ל עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי' אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהםפג, דהנה חיות האדם הוא מחו"צפד לאחר שנפרד החיות מהם דבע"ח טעון שחיטהפה ובלא שחיטה אסור באכילה, וצומח תולשין אותו תחילה שנפרד ממנו החיות, והוא מפני שבכל דבר יש גוף ונפש ושרש הגוף מבחי' א"ס הסוכ"ע והנפש מבחי' ממכ"ע, וקבלת החיות הוא מגוף גשם הדבר אשר שרשו מסוכ"ע, הגם שגוף האדם ג"כ מסוכ"ע צ"ל דמוצא פי ה' שבמאכלפו הוא גבוה יותר ממוצא פי ה' שבאדם, וכ"ז עתה שגוף האדם
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור