בו כח להוות מאין ליש וכ"ז מפני שהוא אלקות ולא אלקה, וכדי שיהי' בחי' אצי' הוא מחמת הצמצום הראשון שפעל כ"כ שיהי' עולם כזה שלא יהי' אלקה כ"א אלקות.
וענין תוס' באצי' היינו שיומשך מלמעלה דאצי' באצי', ובד"כ הוא ההמשכה מלפני הצמצום, ואז בוקע הפרסא ומאיר בבי"ע ג"כ, הגם שלמעלה מאצי' הוא ג"כ רצון ורצון אותיות צנורסב מ"מ הוא למעלה מאצי' שהוא אלקות, ושרש הענין דהנה המצות לבד שהם רצה"ע שרצון אותיות שנמשךסג הרצה"ע למטה, ואמרז"ל נח"ר לפני שאמרתי ונעשה ופי' אמרתי ונעשה רצוניסד הוא בחי' א"ס בעל הרצון ויש מה שנושא וסובל בחי' הרצון הכללי, לבד זאת הם פועלים הזדככות בהעולם וכמ"ש גם את העולם נתן בלבוסה שלפ"ע המעשה המצות הוא מברר בהעולם ג"כ, דהנה המצות נתלבשו בדברים גשמים ציצית בצמר גשמי תפילין בקלף גשמי שופר קרן של אילסו גשמי ד"מ שבלולב צמחים גשמים והנה צומח זה כשאוכלו מי שאינו מצווה לברך עליו ה"ה נשאר בנוגה כמו שהי' מקודם רק שנתעלה מצומח למדברסז וה"ז עלי' קטנה, אבל כשמברך עליו ה"ה מעלה אותו ומכ"ש כשעושה אותה מצוה הרי נעשה כלי להרצון פרטי ולהרצון כללי שכולל כל הרצונות ומה שנושא הרצון הכללי דתי' בע"ל הרצון הוא ל' מרא ורבון וכמו באדם למטה יש לו רצון פרטי ורצון פשוט כללי שכוללם יחד והאדם שיש לו הרצון הכללי, וכמו"כ יובן למעלה ג"כ שיש כל הבחי' הנ"ל, וכ"ז יש בהמצוה הגשמיות ואלמלא ניתנה רשות לעין לראותסח היו רואין כח הבעל הרצון שיש בהמצות וכמ"ש בסש"ב אלמלא ניתנה רשותסט לעין לראות בריאה יש מאין היו רואין איך שכל מציאות היש הוא אין ואפס וכמו"כ בהמצוה הי' רואין הכח בעל הרצון שמלובש בהמצוה, רק שעכשיו מעלים ומסתיר אבל לע"ל יאיר ויתגלה בחי' זו וזהו ונגלה כבוד ה' וראוע כו' כי עין בעין יראועא כו' חשף ה' את זרוע קדשועב, חשף הוא גילוי שיתגלה בחי' א"ס בעהר"צ ולא יהי' עוד העלם והסתר, ומ"ש זרוע קדשו דכלליות המצות נק' בשם צדקהעג והיד שנותנת הצדקה והמעות גשמים או ד"א שמחי' בו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור