שעלמא דאתגליא יהי' במדריגת עלמא דאתכסיא שזהו שא' הכתוב ומלאה הארץ כו' כמים לים שכמו בים הוא בחי' עלמא דאתכסי' מושג גילוי אלקות, ולכן נמשל לים שכמו ברואים שבים שלהיותם מקבלים חיותם ממי הים הם בטלים לגבי הים בתכלית ואינם פורשין מן הים כלל, ומיד כשפורשין מן המים הם מתים, כמו"כ יובן בנמשל למעלה שהברואים הם המלאכים ונשמות שבעלמא דאתכסיא הם מובלעים בהשגות שמשיגים ואינם בבחי' נפרד כ"כ כמו הברואים שביבשה שהגם שהם מקבלים חיותם מן הארץ היא בחי' מל' שנעשה מקור לבי"ע מבחי' ארץ שבה, מ"מ נראים נפרדים לגמרי כו'. אמנם לע"ל כשיהי' ומלאה הארץ דיעה יהי' כמים לים מכסים שברואים שביבשה יהיו מכוסים ונבלעים במי הים היא ההשגה באלקות והביטול לאלקות כמו ברואים שבים כו', וזהו את הוי' שפי' את הוי' שיהיו בטלים וטפלים לבחי' שם הוי', וכנודע ההפרש בין יראו מה' לבחי' יראו את ה', כמ"ש מזה במ"א בד"ה וירא ישראל את היד הגדולה ובד"ה אר"י יהא חלקי מגומרי הלל בכ"י. וכ"ז יהי' ע"י העבודה דעכשיו בקיום מצות התפילין שמניחין על יד שמאל ועי"ז גורמים לאכללא שמאלא בימינא, ועי"ז יומשך לע"ל שיהי' גם למטה כולא ימין כמו שלמעלה לית שמאלא בהאי עתיקא כמו"כ למטה יהי' ג"כ כולא ימין.
וזהו אף אני אעשה אתכם חטיבה א' בעולם ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ, היינו שגם בארץ בחי' הפירוד יהי' אחד, וזה"ע גוי אחד בארץ שממשיכים גם בארץ בחי' אחד, והוקשה כל התורה כולה לתפילין ולכן ע"י לימוד התורה ארז"ל בסוף מס' ברכות ת"ח מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך כו' ורב שלום, וכ"ה בכמה מקומות בש"ס, והיינו כי ע"י לימוד התורה ממשיכים גילוי אלקות שיהי' נמשך הגילוי למטה כמו למעלה ועי"ז מרבים שלום להיות ורב שלום שמבחי' ורב הוא בחי' טורי דפרודא יהי' שלום בחי' היחוד והחיבור, וכנ"ל שהוקשה כל התורה כולה לתפילין, להיות כי ע"י התורה שקורא בתורה עי"ז ממשיך להיות הקב"ה קורא ושונה כנגדו, שיומשך המשכת אלקותו ית' בעולם להיות הגילוי למטה כמו למעלה, ולע"ל יהי' גילוי בחי' זו ועכשיו הוא רק להוסיף אורות באצי', כנודע ממ"ש בכהאריז"ל שכל קיום
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור