פי' הגם שבאמת מעמדם הוא בבריאה שהוא עולם נברא מאין דמל' דאצי' שנק' בש' אד' או ש' אלקי' והם גם הם נבראו מאין זה, מ"מ מפני שרצונם ותשוקתם הוא באוא"ס הסוכ"ע נחשב כאלו הם עומדים שם, והכח שיש להם להשיג אוא"ס הסוכ"ע הוא מפני כי אימא עילאה מקננא בבריאה לכן יכולים השרפים שהם נבראי' דבריאה להשיג אוא"ס הסוכ"ע כו', וכ"ז הוא בבריאה שהיא ראשית התהוות מציאות היש דנבראים מאין דאצי' המהוה אותם, ומצד הקירוב דאין המהוה היש מאיר בהם בחי' האין כו', משא"כ בחי' יצי' שהוא כמשל בחי' דבור הוא בחי' יש מיש, ולכן אין להנבראים דיצי' השגה כ"כ כמו הנבראי' שבבריאה, וזהו מאמר והאופנים וחיות הקדש ברעש גדול מתנשאים שיש להם רעש והתפעלות מהשגתם, והנה בחי' רעש נמשך מהעדר השגה, והיינו שהחיות דיצי' להיות כי הם משיגים שיש איזהו דבר אבל זהו למעלה מהשגתם שאינם משיגים מהו לכן הם בבחי' רעש והתפעלות כו'.
(ג) ועפ"ז יובן מארז"ל כל מה שראה יחזקאל ראה ישעי' רק שישעי' הוא דומה לבן כרך שראה את המלך ויחזקאל דומה לבן כפר שראה את המלך, ולכן יחזקאל הי' מתפעל יותר וכמו בן כפר לפי שאינו מורגל בגדולת המלך ע"כ הוא מתפעל יותר, משא"כ בן כרך שהוא מורגל תמיד בגדולת המלך אינו מתפעל כ"כ, וזהו ג"כ ההפרש שבין שרפים לחיות הקדש לפי ששרפי' הם בבריאה שמאיר שם בחי' אימא ע"כ אין להם בחי' רעש, משא"כ חיות הקדש כו', ולזה אומרים ברוך כבוד הוי' שאינם משיגים רק בחי' ברוך שהוא בחי' ממכ"ע אבל לא בחי' קדוש שהוא בחי' סוכ"ע, נמצא שביצי' הוא בחי' העלם, וכמו למשל מי הנהר כשנמשכי' והולכים אל הים שאז אינם קרוים מ"ח כו', אך אח"כ בעשי' שהוא בחי' אף עשיתיו שאז חוזרים ונעשי' מ"ח וכמו למשל מי הים כשבוקעי' את עפר הארץ ונובעים מתחת לארץ שחוזרים ונעשי' מ"ח, וכך בעשי' שהוא יותר הסתר והעלם עי"ז נעשה בחי' גילוי אוא"ס, וזהו אף עשיתיו, אף הוא מרבה בחי' רביעית דהיינו שע"י עשי' נמשך גילוי אוא"ס כמו באצי' שהוא בחי' אתה הוא הוי' לבדיך, והיינו ע"י שבוקעים את עפר הארץ שהוא בחי' הגוף ונה"ב בבחי' אתכפי' ואתהפכא ומהפך אותו מחשוכא לנהורא ע"י תו"מ עי"ז נמשך גילוי אוא"ס כו' לפי שתו"מ הוא בחי' אדם שרמ"ח פקודין הוא רמ"ח אברין דמלכא, והנה אנו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור