וזהו בחי' פתוחי חותם דיסוד דאימא חותם צרופי אותיות חומת תחום חמות ובולה שייכים בה שהיא החומה והתחום ובינה נקרא חמותה ומל' נק' כלה. וזהו כחותם דהו"ר חותם בתוך חותם שהי' בנעילה דיוהכ"פ יען כי בשמע"צ הוא זמן הזווג והקליטה שלא תהי' פולטת ח"ו (עמ"ש מענין חותם בת"א פ' בראשית בד"ה להבין ענין הברכות בענין פותח בברוך וחותם בברוך. עוד נתבאר בד"ה אלה מסעי גבי ויכתוב משה חותמו של הקב"ה אמת ועמ"ש עוד מענין פתוחי חותם בת"א פ' תצוה בד"ה ועשית ציץ ומענין חומת במא"א ח' ל"ט ונתבאר מזה בד"ה והנצח זו ירושלים מענין אני אהיה לה נאום ה' חומת אש כו'). וביאור הענין הנה ידוע שעצמיות המאציל מרומם למדו ומתנשא מימות עולם עד שקמיה כולא כלא חשיבי ממש. השוה ומשוה קטן וגדול. כחשכה כאורה. ולכן כאשר נמשכה השפע ממנו ית' לסטרא דקדושה להמלאכים ונשמות דקדושה אזי יוכלו ג"כ החיצונים לינק ולקבל ממנה (הג"ה ועיקר יניקתם מעלמא דאתגלייא אשר שם נאמר ומשם יפרד והיה לד' ראשים ד' מחנות שכינה אמנם בהשתלשלות נמשך השפע ג"כ לד' נהרות דקליפה כמו נהרות בבל כו' אך יניקתם רק ממותרי השפע. אך הם רוצים לקבל גם מעיקר השפע. וכמ"ש בת"א פ' בראשית שם בד"ה ענין הברכות ובפ' וישלח ע"פ ויאבק איש עמו כו'. ע"י אם תגביה כנשר. ועמ"ש בד"ה כי עמך מקו"ח גבי רם על כל גוים כו' ומ"ש סד"ה וידבר אלקים כו' וארא אל אברהם כו' ומ"ש בד"ה אשירה להוי' כי גאה גאה בפי' ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט) ולכן לזאת נצרך להיות. עמוד המלך: שטה דוקא. להחיצונים.
(וזהו וכל בניך למודי הוי' וזהו יפתח ה' לך את אוצרו הטוב). וכל זה נצרך להיות בחי' החומה והחותם שלא יינקו מבחי' ציון אשר שם עיקר השפע הפנימית כנ"ל וכמובן ממ"ש ברבות ר"פ קדושים. והיינו ע"י ה"ג להגביל ולצמצם השפע שלא תגיע רק לסטרא דקדושה ולא לסט"א ולשמור אותה ממגע החיצונים שלא יקבלו ממנה כלל (וזהו ענין החותם בברוך שנמשך מהמקיף העליון ע"ד החותם בנעילה לפני הוי' תטהרו והוא מבחי' ה"ג דע"י ועמ"ש בביאור ע"פ וכל בניך בענין א"ת בניך אלא בוניך ומ"ש בד"ה ויאבק הנ"ל בענין משה אורידך נאם הוי' ומ"ש בענין תשמרו שמור זו משנה שעי"ז נעשה הקליטה שלא תהי' פולטת ח"ו) וזהו ענין ה"ג דאימא שנקרא חמשה בריחים כו' (הג"ה ועמ"ש במ"א ע"פ וכל העם רואים את הקולות ענין חמשה קולות שהיו במתן תורה הם ה"ח וחמשה בריחים הם לשמור בחינה זו והם ה"ג וע' בזהר ר"פ בראשית בענין כוס של ברכה דיצבא עלחמש אצבען שהם ג"כ ה"ג עכ"ה) דכמו הבריח של הדלת שבחומה שהוא המונע השונאים שלא יכנסו לעיר כמ"ש במשנה פ"ק דב"ב ד"ז ע"ב כופין אותו לבנות לעיר חומה ודלתים ובריח כו' שעי"ז משתמרים האוצרות שבעיר. כמ"כ עד"מ יש ה"ג דאימא הנק' ה' בריחים להבריח ולקשר דלתות יסוד דנוק' שתקלט השפע בה לבד ולא יוכלו החיצונים לינק ממנה ולא תגיע השפע רק למה שבתוך החומה היינו לסט' דקדושה למלאכים ולנשמות ולא להחיצונים שחוץ לחומה ועמ"ש ע"פ אני חומה זו תורה כו' כי יש בתים מלאים כל טוב היינו בתים שבבחי' עיר אלקינו וצריכים שמירה ע"י חומה ודלתים ובריח כנ"ל וזהו כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך שיתברכו בהשפע בניך והיינו כמ"ש וכל בניך למודי הוי' כו' ועמ"ש ע"פ בני ציון יגילו כו' ומ"ש ע"פ צאינה וראינה בנות ציון כו'. וכל זה נמשך לציון יסוד דנוק' לחזק בריחי שעריך מה"ג דאימא שביסוד דאימא שנק' פתוחי חותם כנודע (הג"ה והיינו כי אני בינה לי גבורה שמלבשת גבורה דא"א ע"כ מינה דינין מתערין לדחות החיצונים אבל החכמה מלבשת לחסד דא"א ומצד ורב
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור