יסוד. ומינח זהו מה שהיסוד מושך שפע ממוחי או"א. והו"ע ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן דעביד נייחא לגנתא בזהר ר"פ נח. אך מה שגם מי המבול נק' מי נח. והרי הם היפך מי מנוחות. יובן עפמ"ש בת"א פ' נח שם שהמבול הי' לטהר הארץ בכדי שאז אח"כ תוכל לקבל מי מנוחות:
ה תערוך לפני שלחן כו' כוסי רויה. זח"ב יתרו דע"ה ע"ב נשמתא קרי לעת"י האי קרא תערוך לפני שלחן כו' ע"ש. תרומה קל"ג סע"א דוד אתקין שלחן ע"י פסוד"ז כו'. קנ"ב סע"ב נגד צוררי שהם אוכלים רק העצמות עמ"ש בד"ה עבדים היינו לפרעה כו' ע"ש. קנ"ו סע"ב תערוך לפני שלחן יבאר איך שייך בחי' זו בג"ע והוא דוגמת מן ששרשו מטלא דנגיד מע"ק וקודם שנמשך בגשמיות זהו השלחן שבג"ע ועמ"ש מענין פי' לחם מן השמים בלק"ת פ' עקב בד"ה ואכלת ושבעת ומ"ש בת"א ויקהל בד"ה קחו מאתכם תרומה. ח"ג פ' אחרי דס"ב ע"ב תערוך כו' אז תתענג כו' ע"ש ת"ז פ"ז א'. והמק"מ תרומה קנ"ב סע"ב כ' דשנת בשמן ראשי נ"ב השמן ששון עקרו אליה והמותר יוצא עם מי רגלים בסוד טפין דברכאן עכ"ל ולפ"ז ראשי כענין ראש המטה. ובדף קנ"ו ע"ב בענין פתורא דאתמשך מעלמא דאתי כ' עמ"ש בפ' משפטים דצ"ז בענין שארה ותבין לשון זה שהמ"ן הוא ממוח הבינה. וענין שמן היינו שגם מאבא בא הארה לאימא כו' עכ"ל. וענין שארה אשר ה'. רבות ס"פ חיי שרה פס"ב דס"ח ע"ד זבדי בן לוי ור' יהושע בן לוי ור' יוסי בן פרטא תלתיהון אמרין אלין קרייה כד דמיך חד מנהון כו' ואוחרנא אמר תערוך לפני שלחן נגד צוררי וישמחו כל חוסי בך כו'. וכ"ה ג"כ בפ' מקץ ר"פ צ"ג. וא"ש לפי המבואר מהזהר תרומה קנ"ו סע"ב הנ"ל דבחי' זו שייך בג"ע כו' כנ"ל:
וישב פ' פ"ח ארבעה כוסות של ישועה. א' מ"ש ה' מנת חלקי וכוסי. ב' ג' כוס ישועות אשא. כי ישועות תרין משמע. ד' כוסי רויה. ואפ"ל כי ישועות תרין היינו או"א שהן תרין ריעין. ה' כו' וכוסי כי כוס גימט' אלקים ולע"ל והי' הוי' לי לאלקים לכן ה' מנת חלקי וכוסי. וענין כוסי רויה גימ' ארך כדאיתא פ"ח דיומא זהו עליית המל' בא"א ע"ד הנה ישכיל עבדי עד וגבה מאד בשלח פכ"ה קמ"ב ב' תערוך לפני שלחן היינו ירידת המן דשנת בשמן ראשי זהו השליו ועמ"ש מענין השליו בלק"ת פ' בהעלותך כוסי רויה זה הבאר וכן לע"ל כו' וענין כוסי רויה לע"ל י"ל ע"ד והי' ביום ההוא יצאו מ"ח מירושלים. עו"ש ע"פ כי ה' אלקיך מביאך אל ארץ טובה ורחבה לראות שלחן שהוא ערוך בגן עדן שנאמר אתהלך לפני ה' כו' ונותנים לדוד הכוס שנא' כוס ישועות אשא וענין אכילה ושתיה זו זהו עדמ"ש במדרש קהלת כל אכילה ושתיה שבמגילה זו בתורה הכתוב מדבר כי התורה נק' לכו לחמו בלחמי וכמ"ש אכלו רעים לעילא שהן או"א שתו ושכרו דודים זו"נ כו'. וצ"ל איך יבא זה עם מארז"ל העוה"ב אין בו אכילה ושתיה. וצ"ל דכוונתם שאין בו אכילה ושתיה גשמיות אבל שייך ע"ד האכילה ושתיה שבאצילות אכלו רעים או"א כו' כנ"ל:
פ' פנחס רפ"ב ב' ע"פ ואמרת להם זה האשה כו' אמר הקב"ה אתם מקריבים לפני לחם הפנים וקרבנות. לעוה"ב אני אערוך לכם שלחן גדול שנאמר תערוך לפני שלחן כו'. וא"כ עפי"ז יובן שכמ"כ בעבודה צריך אתה להקריב כו' וה"ע התפלה שהיא במקום קרבנות. וכן לחה"פ זהו פנימית התורה שאין בו פסולת כו'. וכן דשנת בשמן היינו כשמן הטוב יורד כו' שהוא קיום המצות כו' וכן תורה כו' וכן כוסי רויה גימ' ארך ע"ד כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו. וכוס הוא כנס"י שתהי' רויה ע"י שיאריך באחד כו'. גם כי כוס הוא הבאר והנשמה צ"ל בבחי' באר כמ"ש ע"פ אז ישיר ישראל כו' עלי באר כו':
יומא פ"ח דע"ו א' אמר אביי ש"מ כוס דדוד לע"ל מחזיק רכ"א לוגין שנאמר כוסי רויה כו' ובע"ג פ' וארא פי' שהוא ענין ירויון מדשן ביתך כו' וענין ארך היינו מ"ש חיים שאל ממך נתת לו אורך ימים עולם ועד. ובעמה"מ שער רישא דז"א
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור