ומ"מ גם זקנתי שהגיע בו הזקנה בעודו נער. ואפ"ל ענין ח"י שנה הוא בבחי' צדיק חי עלמין. והנה זקן שקנה חכמה היינו יניק וחכים והוא כי חכמה נמשכה ממזל הא' דדיקנא דא"א. ע"כ הזקן שייך לבחי' חכמה וכשנמשכו בז"א מוחין דגדלות י"ל נק' יניק וחכים. כי ז"א נק' ג"כ נער בסוד נער ישראל ואהבהו. גם זקנתי היינו כשמקבל מוחין דאבא א"נ כשמקבל מישראל סבא כו'. וע' מענין דראב"ע בספר הגלגולים בסופו. ואפ"ל שרש ח"י שורות באים מיסוד דאבא המאיר ביסוד ז"א כו'. לחם פי' בקה"ע שהוא ענין לכו לחמו בלחמי:
(ב) רבות ויצא פס"ט דע"ח ב' אף על הפרנסה השיבו שנאמר כי לא אעזבך. ואין עזיבה אלא פרנסה המד"א ולא ראיתי צדיק נעזב. ענין הפרנסה מבואר ברבות ויחי פ' צ"ז ובפ' בראשית פ' כ'. ובגמ' פרק ע"פ דקי"ח ע"א שגדולה מן הגאולה. שהגאולה ע"י מלאך שנאמר המלאך הגואל. ופרנסה ע"י הקב"ה בעצמו שנאמר פותח את ידיך כו'. ועמ"ש מזה ע"פ עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלקים בפ' יתרו י"ח י"א. וע"ש ע"פ הנ"ל סעי' ג':
(ג) ברבות ר"פ בחקתי כנ"ל בפ' ויצא. ועו"ש ד"א אע"פ שזרעו ובניו הם מבקשים לחם לא ראיתי לאותו צדיק אביהם נעזב מיראתו של הקב"ה:
(ד) ברבות בקהלת ע"פ ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש. ר"מ הוה כתבן טב ומובחר והוי לעי תלת סלעין כל שבת והוה אכיל ושתי בחדא. ומתכסי בחדא. ומפרנס אוחרתא לרבנן. אמרין ליה תלמידי ר' בניך מה את עביד עליהון. אמר לון אין הוון צדיקים כההוא דאמר דוד ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם ואם לאו מה אני מניח את שלי לאויבי המקום לכן אמר שלמה ומי יודע החכם יהי' או סכל. וע' במהרמ"א על פסוק זה:
(ה) ביבמות פ"ק דט"ז ע"ב אר"ש ב"נ א"ר יונתן פסוק זה שר העולם אמרו נער הייתי גם זקנתי אילימא קודב"ה מי איכא זקנה קמי'. פי' אדמו"ר נ"ע בלק"ת פ' בחקתי סד"ה בשברי לכם מטה לחם. שהוא ית' למעלה מהזמן ואין הזמן מושל עליו להזקינו. ואלא דוד אמרו מי קשיש כולא האי. אלא ש"מ שר העולם אמרו. ופירש"י מלאך. והתוס' כתבו שבפייט. השר המשרת נער נק' הוא מט"ט הנכבד והנורא אלא מט"ט הוא שר העולם שנקרא נער עכ"ל. והנה במט"ט הביא הציוני בפ' משפטים ב' דעות אם הוא מדת מל' דאצילות או מלאך. ודעת הרמב"ן והבחיי פ' משפטים שם שהוא בחי' מל' וכן פי' הבחיי ס"פ פינחס ע"פ ביום השמע"צ שהמל' נק' נער הייתי כו' שרו של עולם. וא"ש הגמ' אילימא דוד אלא שר העולם בחי' מל' שדוד היה מרכבה אליו. אך קשה כי מל' הוא מאצילות ושייך ג"כ הקושיא איך שייך ע"ז זקנתי שהרי האצילות הוא למעלה מהזמן. וי"ל דנער וזקנה אין פירושו זמן אלא קטנות וגדלות רק בו ית' לא שייך בי' זו כי אני הוי' לא שניתי אבל במל' שייך שפיר קטנות בסוד ושם הקטנה רחל ה' קנה כמ"ש בת"א פ' וישב בד"ה בכ"ה בכסליו. וגם גדלות ע"ד ואברהם ושרה שהיא מל' זקנים כו'. ועוי"ל כמ"ש בסש"ב ח"ב פ"ז כי בחי' מל' הוא מקור הזמן בסוד מלך מלך וימלוך וכמ"ש בלק"ת סד"ה שובה ישראל עד ועמ"ש מזה בפ' משפטים שם כ"ג ע"פ השמר מפניו כו' כי שמי בקרבו:
(ו) בעמה"מ שער רישא דז"א ר"פ ל"ט כי ז"א שערותיו שחורות בסוד קווצותיו תלתלים שחורות כעורב. ובהתגב היום מאיר עליו מבחי' א"א מתלבנים שערותיו. וזהו ענין הת"ח שהוא דוגמא דז"א הנק' תורה נאמר עליו נער הייתי גם זקנתי לשבח שלא נעזב מרבוי שפע חסדים כו'. וכ"כ עוד סוף שער הנ"ל היינו ס"פ ס"ח בסופו ממש דקס"ז סע"ג. ועמש"ל סעי' א'. וא"כ לדברי הבחיי דמפרשים שרו של עולם מל'. כמ"כ יש לפרשו על ז"א שנק' ג"כ כי נער ישראל.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור