והוא שרו של עולם כי כן עולם הוא ו"ק מעלה ומטה וד' רוחות ששרשן מו"ק דז"א כמ"ש בת"א בפ' וארא בד"ה וארא אל אברהם. וענין נער וזקנה י"ל כנ"ל סעי' ה'. וגם כי שרש הזמן נמשך מו"ק דז"א דהיינו ענין כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול. משא"כ למעלה מז"א אין שייךת שורש לבחי' זמן כו'. וזהו"ע תשובה קדמה לעולם. שהתשובה היא בינה שקדמה לעולם שהוא ז"א כי אמרתי עולם חסד יבנה. ועמ"ש בלק"ת בד"ה להבין הפסוק מי אל כמוך. ושם פ"ג מענין זה:
זח"א ס"פ לך דצ"ה ע"ב פ' תולדות דקמ"ג ע"א פ' ויצא דקס"ב ע"א פ' וישב דקע"ט ע"ב דקפ"א ע"ב ע"פ עבדו זקן ביתו. ועיין מענין עבדו זקן ביתו ברע"מ פ' פינחס דרט"ו א' ושם דף רי"ז סע"א ע"פ ישמח לבב אנוד דא רזא דההוא נער דסליק לסיבו כו' וע"ד כתיב אנוש כחציר ימיו. וע"ש ג"כ דרי"ו ע"ב מענין נער הייתי ובת"ז תי"א דכ"ב ע"ב מענין ולא ראיתי צדיק נעזב. של"ה ס"פ לך דרפ"ה ע"ב:
עיין תו"א פ' וישב סד"ה בכ"ה בכסליו מענין נער הייתי שרו ש"ע אמרו. וע' בלק"ת פ' צו סד"ה והיה אור הלבנה בענין נערים פני זקנים ילבינו. יש לפרש שהנערים יגרמו המשכה בהזקנים שהם חו"ב מבחי' סבא דסבין שהוא מו"ס דע"ק ולכן ילבינו שימשיכו תוספת הלובן בהזקנים וע"ד הנותן שלג כצמר כו':
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור