ע"ס ושכינתא היא הארת אור א"ס שלמעלה מע"ס. או כי הדד בן בדד פי' בבחיי הדד גימ' י"ג מדות. ונמשכים מבחי' בדד שהם ע"ס. לכן ע"י הצבור שהם עשרה יפה כחם להמשיך יג"מ כו'. ועמ"ש בפלח הרמון ש"א פ"ח בשם ברייתא המיוחסת לשמעון הצדיק דע"ס דאצילות וג' עולמות בי"ע הן הן יג"מ. וכ"כ בפרדס סוף שער הראשון.
(להעיר מענין איזהו עיר גדולה שיש בה עשרה בטלנים שבטלים ממלאכתם. וע' בטו"ב ה' מגילה ס' תרס"ח פי' שהם ע"ס דז"א דאצילות המלובשים ביצירה שבטלים ממלאכה כי המלאכה הוא ע"י ע"ס דיצירה כו'. ובשערי אורה סוף שער ב' דכ"ה ע"ד כ' וסוד תפלת צבור ה"ס אדני שה"ס כנ"י ולפיכך אינה נדחית כו' עכ"ל וע"ש עוד. והיינו כי כנסת ישראל שכונסת השפע מישראל דלעילא שהוא ז"א וגם ע"ס דמלכות נמשכים מט' מלכיות דט"ס דז"א ועם הנקודה השרשית שבה הוא ע"ס ט"כ נקראת צבור. ועד"ז פי' במא"א אות א' ק"ו אסיפה היא במל'. וע' בלק"ת בד"ה ביום השמע"צ בענין כנישין יהא לכון ע"ש דפ"ג ע"ג וע"ד. ודפ"ו סע"ב). ואמר. אמר הקב"ה כאלו פדאני לי ולבני. כי השכינה היא בגלות (הג"ה. ע' בת"א פ' בראשית בד"ה אעשה לו עזר. ומ"ש ע"פ הזהר בחקתי קי"ד ע"ב ע"פ דומה דודי לצבי. וע' במא"א אות ג' סי"ח רדת המל' דאצילות בבריאה כו' עד רדת מל' דעשיה בקליפות והיינו שנעשית דוגמת עתיק לק"נ. וזהו ענין לבונה שבי"א סממני הקטרת. וע' בפע"ח שער הקדישים פ"ד ד"ה עוד דע) כמו שאמר עמו אנכי בצרה וגם שכל לשון המזמור דוד אמרו זה הפסוק ע"ש שהשכינה אמרה פדה בשלום נפשי (ועמ"ש ע"פ אשר לא נשא לשוא נפשו נפשי קרי. תלים כ"ד. עיין מזה בלק"ת פ' שלח בד"ה אני דפ' ציצית. דרוש השני) עם מקרב לי מלשון קרובין דהיינו בני ודו"ק עכ"ל מהרש"א. וע' בפרדס שער אבי"ע פ"ז בפי' עת אשר שלט האדם באדם. ועמ"ש מזה בתו"א בד"ה וישב יעקב. והענין כי ע"י ג' דברים הנ"ל ממשיכים ג' קוין וכשהם בבחי' ג' קוין מאירים המוחין חב"ד בהמדות.ובהמוחיןמאיר אוא"ס ב"ה וזהו ענין התיקון משא"כ בבחי' תהו הי' זת"ז ולכן הי' שבה"כ כו'. וגם כי ע"י שלשה דברים הנ"ל עושים סגולה ממה שמבררים מכל העמים. וזהו ושלשת תרד מאד מה שירדה בגלות כדי לעשות בחי' שלישיה הנ"ל והוא מהסגול נעשית סגולתא שהמל' נעשית אחעט"ב. וזהו"ע ג' גווני הקשת מה שנעשה מהכאת השמש בענין והוא בחי' או"ח כו' וזהו ענין והשלישית יותר בה ועמ"ש מענין ג' גווני הקשת שהן ג' בני נח בד"ה וישב יעקב הנ"ל ופי' בנינח שעי"ז ממשיכים בהם נייחא כמ"ש בזהר ר"פ נח:
קיצור פדה בשלום. ע"י עסק בתורה הנק' שלום. ובגמ"ח הנק' שלום. וע"י התפלה בצבור שהוא בחי' כי ברבים היו עמד. עי"ז פדה נפשי. ועמ"ש ע"פ ורב שלום בניך כאן ליחיד הוא בעשי"ת ע"ס דבינה שבה מאיר ע"ק ומעלה זו נמשך ג"כ בתפלה בצבור. הדד יג"מ בן בדד ע"ס היינו תפלה בעשרה:
(ג) והרשב"א פי' כי ג' דברים הנ"ל תורה וגמ"ח ותפלה הם מחדומ"ע דכתיב כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו. התורה וגמ"ח הם הפה והמעשה. והתפלה היא המחשבה כמו שקראוה עבודה שבלב כו' עכ"ל. ועיין משנ"ת עד"ז ממש בלק"ת פ' אחרי בד"ה כי ביום הזה יכפר דרוש הראשון וע' בביאור ועתה יגדל נא בענין אדון עוזנו צור משגבנו כו'. שנמשך ממל' דאצילו ג' מקיפים לבי"ע ע"י מדומ"ע של המצות. שיש תלויין במחשבה כו'. שמקיפיםאת נר"נ להתכלל באור א"ס ממש. ושם בהביאור שכמ"כ יש בי"ע באצילות ונמשכים להם מקיפים ממל' דא"ס כו'. וא"כ י"ל שכ"ז נמשך ע"י שלשה דברים הנ"ל. וזהו והבאת שלום בין אדם לחבירו בין א"א לז"א. כי אדם היינו ג' בחי' מדומ"ע כדלקמן וע"י מחודומ"ע של
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור