צג
א ה' מלך גאות לבש. לבש ה' עוז. ברבות פ' וארא פרשה ח' קכ"ה ד' (שהוא י"א ג') ומהו לבושו של הקב"ה עוז שנאמר לבש ה' עוז התאזר. ונתנו לישראל שנאמר ה' עוז לעמו יתן עכ"ל. י"ל התורה נק' לבוש הפנימי והמל' לבוש החיצון וזהו ה' מלך גאות לבש. לבוש מלכות. והיינו ע"י שבתחלה לבש ה' עוז היא התורה:
סדר שמיני ס"פ י"ג ק"פ ע"א (שהוא י"ד ב') ודי מהלכין בגווה. ה' מלך גאות לבש יכול להשפלה. וכל קרני רשעים אגדע עכ"ל. ונראה לפרש עדמ"ש בח"ה שער הכניעה פ"ח וז"ל ואמר אחד מן החכמים הגדולה מעטה הבורא ומי שרוצה להכנס עליו במעטהו יהדפנו ואמר דוד ה' מלך גאות לבש עכ"ל. ולכן בר"ה שממשכיים בחי' ה' מלך גאות לבש זהו דוקא ע"י ההכנעה וכחותם המתהפך משקיעה דלמטה הכנעה נמשך הבליטה מלמעלה להיות גאות לבש. ומזה נמשך ה' רמה ידך בל יחזיון והיינו כי גאה גאה שמסלק השפעתו מן הגאים. והיינו ודי מהלכין בגווה יכל להשפלה. ועמ"ש מזה ע"פ ויקח המן את הלבוש. ויש לדקדק כיון שלבושו דעוז נתן לישראל כנ"ל א"כ מדוע גאות לבש לא נתן להם ותועבת ה' כל גבה לב. ויש לתרץ דמ"מ נתן להם בחי' זו ג"כ להיות ויגבה לבו בדרכי ה'. וע"ז ארז"ל ת"ח צ"ל שיהי' בו שמינית שבשבמינית וכמ"ש בח"ה שם פ"ו והששי שיהי' יקר רוח וגבה נפש בעניני העוה"ב כו' ע"ש ועי"ז מעורר כן למעלה להיות גאות לבש ע"ד הנ"ל כמ"ש בד"ה ויקח המן הנ"ל:
סדר אחרי ר"פ כ"ב קפ"ט ד' (שהוא כ"ב ד') מלך לשדה נעבד מלך זה הקב"ה לשדה נעבד זה ציון שנאמר ציון שדה תחרש. י"ל דכתיב ולאמר לציון עמי אתה דקאי על ישראל כמ"ש בירושלמי והיינו בר"ה אשר ה' מלך ואין מלך בלא עם. וכדי שיהיו ישראל בבחי' עם זהו ע"י החרישה בחי' שברים לב נשבר ונדכה כו'. וזהו ציון שדה תחרש ואזי מלך זה הקב"ה לשדה נעבד להיות ה' מלך גאות לבש:
ס"פ ואתחנן בעשר מקומות קרא הקב"ה לכנ"י כלה כו' וכנגדן ישראל מעטרים להקב"ה בעשרה לבושין כו' לבושי' כתלג חיור כו' גאות לבש כו':
שה"ש רבה בפסוק כחוט השני כ"ד ג' גבי ומדברך נאוה בששי היו אומרים ה' מלך גאות לבש כו':
בפסוק מה יפו דודיך כ"ו ד' (שהוא כ"ה ב') הובא מאמר דסוף פ' ואתחנן בשינוי קצת. ושם גאות לבש הרי אחד כו' כדי ליפרע כו' שבטלו מהן עשה"ד שהיו מצמצמים עליהם ככלה:
בפסוק ראשך עליך ככרמל ל"ה ב' (שהוא ל"ג ב'). מלך אסור ברהטים. מלך זה הקב"ה שנאמר ה' מלך גאות לבש אסור ברהטים שאסר עצמו בשבועה שהוא משרה שכינתו בישראל. וי"ל ראשיך היינו ר"ה שאז נמשך ה' מלך כו'. וענין ברהטים זח"א ויצא קס"ב א' ובמא"א אות ריש סי"ט רהטים נקרא נה"י דאימא ובהם המוחין עכ"ל והם הנמשכים ע"י תר"ת דשופר כו'. וע' בשה"ש רבה ע"פ רהיטנו ברותים דכ' המ"כ שמפרש לשון מהלך וריצה:
זח"ב ס"פ יתרו צ"ד א' מפרש לבש ה' עוז על מ"ת כו' וא"כ גאות לבש בשעת בריאת אדה"ר. לבש ה' עוז בשעת מ"ת. וזשארז"ל שבת דפ"ח א' ע"פ יום הששי דמע"ב ה' יתירה אם מקיימים ישראל את התורה דיש להבין למה נרמז זה ביום ו' למע"ב דוקא אלא מפני שאז גאות לבש וא"א אא"כ לבש ה' עוז:
של"ה ל"ו ב' גבי גימלי"ן צדי"ן. קל"ח ב' בהג"ה גאות לבש ה"ס מלבושי שבת שהאצילות מתלבש בבריאה כו'. ולפ"ז י"ל גאות שם ס"ג הוא מלבוש לשם ע"ב דיודי"ן כו'. ושם עמוד א' שביום הששי מתחיל עליות ק"נ בקדושה ואפשר ע"ז
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור