צב
שלז
לצדיק. זהו צדיק כתמר יפרח. ובחי' ארץ חפץ זהו זאת קומתך דמחה לתמר. עמ"ש בענין לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז. וא"כ קשה מהו המעלה כארץ בלבנון ישגה. וצ"ל ע"ד כי עם קשה עורף הוא דלשבח קאמר. במד"ר כי תשא ס"פ מ"ב. ועמ"ש בד"ה זאת חקת התורה ויקחו אליך פרה בענין עץ ארז ואזוב כו' ע"ש ספ"ג. ובהביאור שם פ"ב. ובד"ה ויקחו אליך פרה פ"ג. ובד"ה תוספת ביאור מעט. והנה מענין ארז שהוא ו' עילאה עמ,ש ע"פ כל הולך על גחון ו' רבתי שזהו מפסיק כח הנחש. ושם י"ל אשר ו' רבתי זהו ההמשכה מאוא"ס באצילות. ו' זוטא המשכה מאצילות במקור דבי"ע. כענין ב' בחי' חתן בד"ה שיר השירים. ועמ"ש בזה בהגהות ע"פ מי יתנך כאח לי. בענין אלה תולדות השמים וגם אלה תולדות פרץ מלא בשני ווין ועמ"ש בד"ה למנצח על השמינית בהקיצור אות ב':
*(ח) והנה גבי פרה נאמר עץ ארז ואזוב וביצ"מ נאמר ולקחתם אגודת אזוב. כי אזוב זהו יסוד והיינו ביצ"מ נמשך יחוד הוי' אלקים וזהו ע"י יסוד. אך במעשה פרה נאמר ב' שמות הוי' וידבר הוי' כו' זאת חקת התורה אשר צוה הוי'. הא' בז"א והב' בעתיקא. כי פרה בחי' תשובה וע"י התשובה ממשיך משם הוי' דלעילא כמ"ש בלק"ת בד"ה שובה הוי'. דרוש הראשון. בענין מ"ש גבי אליהו ב"פ הוי' הוא האלקים. ועמ"ש ע"פ המד"ר ס"פ בא פי"ט בענין חקת הפסח וחקת הפרה משל לשני מטרונית. דהיינו מל' זהו חקת הפסח ובינה זהו חקת הפרה כי בינה היא תשובה ומקבלת מע"ק ע"י יסוד אבא. ולכן הי' עץ ארז ואזוב. בחי' ארז בלבנון היינו יסוד אבא ואזוב הוא יסוד הנק' צדיק והיינו צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון מעלת צדיקים ובע"תל יחד או לאתבא צדיקייא בתיובתא וזהו עץ ארז ואזוב כו' שיומשך מהבינה עד המל' כו':
מד"ר פ' לך ר"פ מ"א. ר"פ תצוה. ובפ' אמור פ"ל ושם אמרו כפות תמרים זה הקב"ה שכתוב בו צדיק כתמר יפרח. וכן פי' בזהר ויקרא די"ו ע"א כנ"ל. מד"ר פ' במדבר ר"פ ג'. פ' נשא ר"פ יו"ד. ובאסתר ע"פ ויאמר לה המלך מה לך אסתר. ועמ"ש ע"פ הבאים ישרש יעקב בענין יציץ ופרח ישראל ושם נת' ג"כ ענין צדיק כתמר יפרח:
יד שתולים בבית ה'. דרשו רז"ל במד"ר פ' נח ר"פ כ"ו דקאי על נח ששתלו הקב"ה בתיבה. בחצרות אלקינו יפריחו. ויולד נח את שם את חם ואת יפת.
(עמ"ש מענין חם למעליותא בת"א ד"ה וישב יעקב בפי' וחם הוא אבי כנען. ובענין לחם הפנים שהי' חם תמיד). עוד ינובון בשיבה זה נח. דשנים ורעננים יהיו ויולד נח. וא"כ צדיק כתמר יפרח קאי ג"כ על נח שהוא יסוד ז"א שכששתלו בתיבה שהיא מל' או בינה נתעלה להיות כיסוד אבא ועמ"ש מענין התיבה. פ"ג דתענית דכ"ה ע"ב וכ"ב בב"ב ד"פ שמעלת תמר שעושה פירות כמ"כ הצדיקים עושים פירות ומעלת ארז שגזעו מחליף זהו ענין תחיית המתים וא"כ י"ל מעלת פירות הם המצות והרי יפה שעה א' בתשומע"ט בעה"ז מכל חיי העוה"ב ע"כ זהו מעלת תמר על המצות שעושין בעוה"ז. במד"ר ר"פ תצוה דרש צדיק כתמר על ענין זאת קומתך דמתה לתמר דקאי על חנניה מישאל ועזרי' במד"ר בשה"ש בסופו ע"פ זאת קומתך:
אפ"ל עוד עפמ"ש בבה"ז פ' וירא בד"ה אחותי בת אבי היא שיחוד או"א הוא תמידי להחיות העולמות ולא להוליד נשמות ויחוד זו"נ הוא להוליד נשמות וא"כ י"ל תמר שהוא עושה פירות זה מורה על יחוד זו"נ וארז בלבנון שאינו עושה פירות זהו מורה על יחוד או"א בשביל להחיות העולמות וע' מזה בלק"ת בשה"ש בהביאור ע"פ צאינה וראינה דרוש הראשון:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-e7yg9q40
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.