(ו) מהרמ"א כ' והנה ידוע כי תואר מלך יאמר על מציאות משפט לבדו כי זהו עוז המתואר לכל מלך וע"כ על העתיד שיהי' משפט לבדו נתאר אותו בתואר מלך לומר על הזמן ההוא ה' מלך משא"כ עתה כי מתנהג בחסד ובצדקה עם המשפט עם שלא יבצר כי מלכותו עולם ועד וזהו מאמר הכתוב ועוז מלך כו' לומר כי הנה עוז המתואר למלך שעליו יקרא מלך הוא היותו משפט אהב שהוא משפט לבדו כו' עכ"ל. ויש לומר עפמ"ש במ"א שכדי שיהי' התגלות פנימיות אור א"ס ב"ה צ"ל ע"י גבורות וצמצומים וזהו ענין תגל נפשי באלקי וה"ס גבורה דע"י המלובש במו"ס כו'. ולכן ודרך חיים שהוא עוה"ב נמשך ע"י תוכחת מוסר. ולכן ועוז מלך משפט אהב כו'. וגם דברי מהרמ"א כפשטן שזהו עיקר עוז המתואר למלך מה שעושה משפט. ונראה ההשגחה העליונה. משא"כ עתה נק' בחי' שינה כמ"ש ויקץ כישן כו' אתה כוננת מישרים שלע"ל יהי' הגילוןי למטה כמו למעלה כו':
(ז) זח"א ויחי דרל"ב ע"ב ועוז מלך דא קוב"ה (פי' במק"מ מל') משפט אהב דא קוב"ה (הוא ז"א. ר"ל שעוז מלך שהוא מל' אוהב משפט דהיינו ז"א) ועוז מלך תוקפא דאתקף קוב"ה (פי' מל') לאו איהו אלא במשפט (פי' ז"א). דהא במשפט אתקיים ארעא (פי' שבכח הארת ז"א שנקרא משפט שבתוך המל' הוא מקיים ארעא שהם בי"ע) כד"א מלך במשפט יעמיד ארץ*. ובפ' ויחי דרל"ז ע"א. ויש להעיר ממ"ש סד"ה שובה ישראל עד בפי' כי זה כל האדם. פי' שהאדם שעל דמות הכסא רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת הוא רק בשביל גלוי מדת היראה כו' כמ"ש ויצונו כו' ליראה כו' להיות ביטול היש ע"י מלכותך מל' כל עולמים ומלכותו ברצון קבלו כו'. וזהו בא"י אמ"ה כו' שלא יהיה העולם מעלים כו' ע"ש ועז"נ ה' ימלוך לע"ו וזהו ועוז מלך שיהי' תוקף וחוזק מדת מלכותו כשלא יהיו מסתירים ומונעים כו'. אתה כוננת מישרים אהב שאזי מתרומם מדת מלכותו כשלא יהיו מסתירים ומונעים כו'. אתה כוננת מישרים זח"א לך לך פ"ו ע"ב מאן מישרים דא דרגא דיעקב שריא ביה. בפ' בשלח דנ"א סע"ב פי' אתה כוננת מישרים מה שז"א שהוא תפארת כלול מחו"ג שאע"פ שאנפוי נהירין בבחי' חסד מ"מ יש בו גבורה ג"כ והוא כענין דודי צח ואדום כו'. בפ' שמיני דל"ט סע"ב ג"כ מענין כוננת מישרים. ובפ' אחרי דנ"ט סע"א מפרש שהם זו"נ כרובים כו':
(ח) עוי"ל פי' ועוז מלך. עפמ"ש ה' מלך גאות לבש. לבש ה' עוז. ובמ"א פי' אדמו"ר נ"ע שיש ב' בחי' לבושים. הא' לבוש הפנימי והיא התורה שעז"נ עוטה אור כשלמה. כבוד עילאה ל"ב נתיבות חכמה קארי למאנא מכבדותא. וזהו לבש ה' עוד כי בתורה נאמר ה' עוד לעמו יתן. וזהו לבושי' כתלג חיור וה"ס י"ג ת"ד או תשמ"ל העליון. הב' לבוש החיצון שהוא בחי' לבוש מל'. וזה"ע ה' מלך גאות לבש לבש ה' עוז כו' היינו ב' לבושים הנ"ל חיצון ופנימי. וזהו ועוז מלך שיומשך העוז שהוא לבוש הפנימי בבחי' מלך כו'. ואזי משפט אהב להצדיק את הצדיקים ולענוש את הרשעים וכתורה יעשה כו'. וכ"ת א"כ גם הצדיקים הרי אין צדיק בארץ כו' לגמרי עז"נ אתה כוננת מישרים להיות משפט וצדקה ביעקב אתה עשית ע"ד ואיך לא אשא פנים כו' וכשמארז"ל ברבות וישלח פ' פ"ב בשעה שהקב"ה דן את ישראל מקצר בדין ומפשר בדין כו' ע"ש. וזהו ענין מישרים כמש"ל סעי' א' מפירש"י שהוא ענין פשר כו' ועמ"ש ע"פ ויתן עוז למלכו:
ו משה ואהרן בכהניו. ברכות פ"ה דל"א ב' ענין ושמואל בקוראי שמו ספ"ב דר"ה דכ"ה ע"ב. פ"ק דתענית ד"ה ע"ב. פי"ב דזבחים דק"ב ע"ב. רבות בא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור