שסו

שהלבישו שיהי' גילוי יאר ה' פניו א"כ זהו עוז מלך מה שמשפט אהב כו'. וז"ש ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. לפניהם דוקא שהמשפט נמשך מבחי' פניו ית' שלמעלה מבחי' אחוריים כו' וכן אמרו מאריך אפיה וגבי דיליה כו'. וכמ"ש אדמו"ר נ"ע ע"פ ואם זרוע כאל לך כו' עדה נא גאון וגובה כו' וראה כל גאה והשפילהו באיוב סי' מ"ם דמשמע מזה שלהכניע את הרשעים הגאים א"א להיות בלתי לה' לבדו. והיינו משום דשרש הצדיקים הוא משם מ"ה דתיקון ושרש הנפשות של הרשעים הם מבחי' התהו כמ"ש הנפילים היו בארץ אשר מעולם אנשי השם. ומאחר שבחי' התהו גבוה מבחי' התיקון וזהו אשר מלכו לפני מלך כו' א"כ אין ביכולת הצדיקים להשפילם כל זמן שלא נתמלא סאתם ולא יצא מהם חלק הטוב שמעולם התהו המעורב בהם כו' אלא יכולת זה היא אליו לבדו ית' שהוא עשה את התהו ואת התיקון כו'. וכן משמע ברבות בשלח ס"פ כ"ג ע"פ אשירה לה' כי גאה גאה הה"ד עדה נא גאון וגובה כו' הכל מתגאין זה על זה כו' והקב"ה מתגאה על הכל הוי כי גאה גאה עכ"ל. ופי' שאף שהגאים שרש יניקתם מעולם התהו ומבחי' ארך אפים כו' שזהו בחי' גאות דקדושה שמבחי' ארך אפים וגדל חסד נמשך להם יניקה כו' אעפ"כ הרי הוא ית' גאה גאה. שמתנשא ומתרומם גם מבחי' ארך אפים וסוכ"ע ע"כ יוכל להניע כל גאה והדוך רשעים תחתם אף קודם שנתמלא סאתם. וזהו דת"א גאה גאה הרי אתגאה על גיוותני' וגיאות דיליה הוא כו'. וזהו ה' רמה ידך בל יחזיון כו'. וזהו ועוז מלך. אימתי נתן העוז להקב"ה כשהוא עושה משפט כו' שאז נראה ונרגש איך שהוא גאה גאה כו'. והוא ג"כ ע"ד אגוסטוס יושב כו'. שם ברבות בשלח ר"פ כ"ג. דהיינו מלך המלכים. וזהו ועוז מלך כו'. וזהו ג"כ נמשך ע"י שעשה לנו משפט בים וטבע את מצרים וציל את ישראל. וזה הי' משפט ממש כמ"ש כי בדבר אשר זדו כתרגומו וכדפירש"י שם. והנה י"ל שכדי להמשיך בחי' זו זהו ע"י עוז ומשפט שהדם עושה בעצמו כמ"ש בת"א בד"ה אשירה להוי' כי גאה גאה. וגם ע"י בחי' גיאות דקדושה שיתגאה מלהשפיל א"ע בתאוות כו'. ועד"ז נק' התורה עוז שהיא נותן החוזק בנפש שלא לימשך אחר נה"ב ותאותיה ולעשות בה משפט כו':

(ה) רבות משפטים ספ"ל קמ"ז ג'. ד"א ואלה המשפטים הה"ד ועוז מלך משפט אהב אמר להם משה לישראל הרי נותן לכם הקב"ה את תורתו אם אין אתם עושים את הדינין נוטל תורתו מכם למה שלא נתן לכם הקב"ה את התורה (שהיא הנקראת עוז) אלא על מנת שתעשו את הדינין* עתיד הקב"ה להחזיר לכם בתי דינין שלכם שנאמר ואשיבה שופטיך כבראשונה בישעי' סי' א' מה כתיב אחריו ציון במשפט תפדה עכ"ל. ויש הפרש בין מאמר הראשון דלשם משמע שהעוז הוא עיקרי וגבוה יותר מהמשפט שאימתי ניכר ונראה העוז זהו ע"י המשפט. א"כ ע"י המשפט ניכר ונרגש בחי' הגבוה יותר ממנו והוא העוז דהיינו החוזק הבבע"ג כו' בחי' כי גאה גאה כנ"ל. וכאן אומר שתכלית נתינת העוז זהו בשביל שיהי' משפט. א"כ לכאורה המשפט הוא העיקר שהרי הוא תכלית המכוון מנתינת העוז. י"ל כי תוספת אור באצילות שזהו התורה ועוז זהו בשביל הגילוי בבי"ע שזהו משפט שאינו שייך (בחקתי ס"פ ל"ו ר"ז ד') רק שם כו' ועמ"ש ע"פ ויפגע במקום כו':

בחיי פ' ויחי דס"ב ג'. ע"פ ויתר עז יתרון המלכות כמ"ש ויתן עוז למלכו. ועוז מלך משפט אהב עכ"ל. פ' שופטים הוא קו האמצעי. ובפ' הברכה ע"פ וזאת ליהודה היא המל' וזהו ועוז מלך כו':

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org