שב לימיני לא תגלה עדיין אבל תשב לימיני ומלאכי השרת על שמאלי. עד אשית אויביך גוג ומגוג. הדום לרגליך כאמור והי' כל הנותר בירושלים כו'. ועלו מדי שנה בשנה להשתחוות למלך ה' צבאות עכ"ל. וכ"ה במדרש תלים על אברהם כו' וסיים ומי עשה כל המלחמות הרב"ה שאמר לו שב לימיני ואני עושה לך מלחמה כו' וכה"א במשיח והוכן בחסד כסא וישב עליו אומר הקב"ה הוא ישב ואני אעשה מלחמה לכך וישב עליו באמת. ומה עלינו לעשות לקרות ולשנות בתורה שנקראת אמת שנאמר אמת קנה ואל תמכור הוי וישב עליו באמת עכ"ל:
(ג) והבחיי פ' לך לך דף כ"ד סע"ג פי' ענין שב לימיני דהיינו מה שנתנה לאברהם שהיא מבחי' ימין וחסד:
(ד) בזח"א פ' נח דס"ג ע"א פי' ענין זה על דוד שנתבשר שלע"ל יעמוד לקץ הימין עדמ"ש בדניאל ותעמוד לגורלך לקץ הימין וזהו ג"כ שב לימיני והרמ"ז שם פי' רמז קץ הימין שאז תגמר ממשלת החסדים ותתחיל הנהגת הגבורות. וזהו קץ הימין החסדים שהם בימין. ועפ"ז יש לפרש עד אשית אויביך כו' כלומר שאז אח"כ לא תצטרך לישב לימיני דוקא כי אזי יהיה הגבורות גבוהים יותר ע"ד ולא בכסף תגאלו:
(ה) פ' לך לך דפ"ו ע"ב וכד אתקשרת בימינא כדין אתבר שנאין כו' ודפ"ז ע"א מיד אתיהיבת כהונתא לאברהם דכתיב נאום ה' לאדוני שב לימיני. והיינו כפי' הבחיי דלעיל. והוא מהרבות פ' קדושים פכ"ה דף קצ"ד א' א"ל אברהם וכי מקדימין ברכת עבד לברכת האדון הוציאה הקב"ה ממנו ונתנה לאברהם שנאמר נאום ה' לאדוני וכתיב בתריה נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם. ונראה דהרבות לא די לו בהא דשב לימיני לרמוז על כהונה. כי אית חסד ואית חסד אשר ימין הוא חסד עולם אכן הכהן ממשיך מבחי' ורב חסד והוא בחי' אהבה רבה כנז' בד"ה בהעלותך את הנרות. ע"כ מ"ש שב לימיני זהו חסד עולם. ומ"ש אח"כ אתה כהן היינו מבחי' ורב חסד כו':
ויצא עמוד שד"מ ויחי דרמ"ג ע"א וכל חילא דימיצא יהודה נטיל ליה כו' וכן כתיב בדוד נאום ה' לאדוני שב לימיני:
(ו) ובפ' בראשית ד"נ ע"ב האריך יותר בפי' כל הפסוק ופי' נאום ה' לאדוני בשני אופנים. הא' דזה אומר ז"א למל'. הב' דזה אומר בינה למל'. ולפי פי' השני יש לבאר כמ"ש במק"מ דזה קאי על שלע"ל יהי' זו"נ שוין בקומתן ולא תקבל המל' מז"א כ"א גם מהבינה עצמה. וכמ"ש בברכת אשר ברא משמח חתן עם הכלה. בהשוואה א'. ואפ"ל עפמ"ש וארשתיך לי לעולם. כי עכשיו מקבלת המל' מדז"א שיש בו בחי' גבורות וע"כ יש עליות וירידות בה כו' אבל א"א נק' ימין דלית שמאלה בהאי עתיקא. ולע"ל יהי' ז"א במדרגת א"א נק' זה שב לימיני. והיינו שיתגלה אור א"א בז"א. או מה שתקבל מהבינה שבה התגלות עתיק לכן נק' שב לימיני דתקבל מבחי' דלית שמאלה כו' וז"ס קץ הימין. כי המל' היא קץ תקבל מבחי' הימין האמיתי. משא"כ עכשיו השיב אחור ימינו שאין בחי' זו בהתגלות כ"א החיצונים יונקים מבחי' אחוריים דימין הנ"ל כנודע מענין עבדים היינו לפרעה האוחז בעורף דא"א ואזי נאמר וארשתיך לי לעולם בלי שום ירידות כי אני הוי' לא שניתי:
(ז) ומזה יובן ענין ברכת כהנים כה תברכו שממשיכים למל' הנק' כה מבחי' א"א להיות שב לימיני כו'. ובסה"מ סי' קל"ח דס"ז ע"א פי' המאמר הנ"ל ד"א נאם ה' דא יובלא יובל סודו שער החמשים כו' שהוא כתר ז"א כו' ויובן סוד שופר גדול כו'. שב לימיני סוד חסדים דאבא כו' להיות שוין בקומתן עם ז"א כו' אור הלבנה כאור החמה כו' ע"ש. ואפ"ל עפ"ז ענין מ"ש במדרש דמאילו של יצחק נעשו ב' שופרות מקרן השמאלי שופר דמ"ת ומהימני שופר גדול דלע"ל. היינו כי השופר ממשיך הקול שהוא ת"ת בדבור שהוא מל' ועכשיו מקבלת המל' מז"א הנק' שמאל ולע"ל תקבל מא"א זהו שופר גדול כו' שמבחי' ימין ועז"נ נאום ה' לאדוני שב לימיני כו' וזהו ענין ועתה יגדל נא כח אד'. שיהי' בחי' שב לימיני כו'. וזהו ועדת כי אף שעיקר הארה זו לע"ל היינו בקביעות אבל להוראת שעה נמשך גם עתה כמ"ש הרמ"ז בסה"מ שם בפי' בימי שלמה קיימא סיהרא באשלמותא. עוד פי' הרמ"ז שם נאם הוא בחי' אמן שהוא חיבור הוי' אד'. הדום לרגליך כי עכשיו רגליה יורדות משא"כ לע"ל. ובחי' אמן הנ"ל יש לפרש ע"ד אמן יהא שמיה רבא מברך כו'. זח"ב תרומה קס"ב ע"ב:
ויש להעיר לענין שב לימיני דהיינו כמ"ש סד"ה כי ההרים ימושו בענין וחסדי מאתך לא ימוש שהוא חסד דלגאו וזהו שב לימיני בקביעות כו'. נשא קמ"ב ב' פינחס דרמ"ב ע"ב:
(ח) בילקוט בתלים בפסוק זה א"ר יודן בשם ר' אחא בר' חנינא לעתיד מושיב הקב"ה למלך המשיח לימינו ואברהם לשמאלו ופני אברהם מתכרכמות ואומר בן בני יושב לימין ואני לשמאל והקב"ה מפייסו ואומר בן בנך על הימין שלי ואני לימינך הוי' וענותך תרבני עכ"ל. ופי' השל"ה שר"ל שהפיוס הוא שהרי כל מעלת משיח נמשך מכח אברהם שהוא המתחיל באתעדל"ת וזהו אני לימינך שע"י אברהם שהי' הולך ונסוע הנגבה המשיך גילוי אלקות. ומזה נמשך אח"כ הגילוי להיות גילוי ימין עליון בחי' משיח כו'. א"כ המקור לכ"ז הוא אברהם כו'. ולפמ"ש במ"א בלק"ת
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור