תכז

בשה"ש בענין שחורה אני ונאוה שמ"ע תלויים בא"א אש לבנה ולא תעשה תלוים בז"א הנק' אש שחורה ויש בחי' בלא תעשה שגבוהים יותר כי יש בחי' בגבורה גבוה מהחסד ע"ד היאכל תפל מבלי מלח כו' א"כ יובן כפשוטו הפיוס כו' ועכ"פ יש ב' בחי' ימין. הא' ימין של המקבל וזהו ענין ימין דאברהם. הב' ימין של המשפיע וזהו ימינו של הקב"ה. וכנ"י נק' אשת חיל בחי' ימין שיש בו כח ונק' בת נדיב בתו של אברהם שנק' נדיב והנדיבות הוא החסד שלמעלה מהשכל אה"ר למסור נפשו כו' וזהו אני יושב לימינך פי' כי ענין יושב הוא המשכת וגילוי אור א"ס ע"ד המגביהי לשבת כו' אגוסטוס יושב כו' וכ"ז נמשך ע"י ימניך וכמ"ש בפי' השמים כסאי כו' שמים מקיף אה"ר מאדך זהו הממשיך בחי' כסאי כו'. וזהו ואתה קדוש יושב תהלות ישראל מבחי' קדוש ומובדל נמשך להיות יושב ע"י תהלות ישראל כו'. א"כ מה שאני הוא אור א"ס נמשך להיות יושב זהו ע"י ימינך כו'. ומה שמשיח יושב הוא הגילוי שנמשך למטה כי מה שאני יושב זהו הגילוי למעלה המגביהי לשבת כו' ומה שמשיח יושב זהו גילוי האור למטה הוא נמשך על ימיני מבחי' ורב חסד כו'. וא"כ יש באברהם בחי' יותר כי משיח מקבל מימין עליון שהוא ורב חסד. אבל אני ממש היינו אור א"ס ב"ה שלמעלה גם מבחי' ימין כו' כי גם כח"ב דא"א הוא למעלה מבחי' ורב חסד כו' א"כ מה שאני נמשך להיות יושב זהו מחמת ימינך. והיינו דוקא ממה שאתה יושב לשמאלי. ר"ל בבחי' היום לעשותם אשר אז עדיין כביכול השיב אחור ימינו ולא הי' הגילוי רק מבחי' שמאלו דהיינו ז"א ועכ"ז היית מקבל הכל לימינך בבחי' אהבה רבה כו' ובמס"נ למעלה מהשכל ע"כ מזה נמשך מה שאני יושב שבחי' אור א"ס מה שהוא כי לא אדם הוא נמשך להיות יושב בבחי' ציור אדם ומזה נמשך להיות בן בנך יושב לימיני בבחי' ורב חסד כו' וזהו כענין הנדרש בקהלת רבה ע"פ טוב אחרית דבר מראשיתו שיש בו ב' פירושים הא' שאחרית דבר טוב מראשיתו כי ראשיתך מצער ואחריתך ישגא. והיינו שעכשיו בחי' דבר שהיא מל' הנק' אדני מקבלת משמאל ולע"ל יהיה עליית המל' כו'. הב' שכל הטוב של אחרית דבר נמשך לו מראשיתו וכך הטוב של אחרית דבר שהוא משיח שנאמר והי' באחרית הימים נכון יהיה כו' ויושב לימינו של הקב"ה כ"ז נמשך מראשיתו הוא אברהם. שהי' ימינו קרוב אצל שמאלו של הקב"ה כו' כנ"ל. וזהו שמאלו תחת לראשי ועי"ז וימינו תחבקני וזהו ענין לקץ הימין. ב מטה עוזך. רבות וישב פרשה פ"ה דצ"ו א' גבי ומטך זה מלך המשיח המד"א ויצא חוטר כו' מטה עוזך כו' וארא פ"ט קרוב לר"פ דקכ"ו ב' גבי קח את מטך הה"ד מטה עוזך כו'. ר"פ קדושים קרוב לר"פ דף קצ"ב ד' עוז מציון שנאמר מטה עוזך וגו'. ס"פ קרח בענין והנה פרח מטה אהרן כו'. בזח"ג פ' אחרי דע"ב א' חותמך ופתילך ומטך כו' אלין נצח הוד יסוד. עוד נת' במ"א בענין י"ב שבטים שאח"כ נקראו מטות. וידבר משה אל ראשי המטות שהם בבחי' חיזוק יותר מהשבטים כמ"ש במד"ר. ועמ"ש מזה בלק"ת פ' מטות בהביאור ע"פ וידבר משה אל ראשי המטות ספ"ג ועמ"ש מענין מטה עוזך ע"פ קח את המטה כו' ודברתם אל הסלע בפ' חקת. שם סעי' ח' וסעי' ג' ד' ה':

ד נשבע כו' אתה כהן כו' בהשמטות דח"א רסי' כ"ד. פ' לך לך פ"ז א' ח"ב ק"ד א' ח"ג נ"ג סע"ב. קצ"ג ב'. דרע"א סע"א. בפי' הרמ"ז שם. נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק. ספ"ג דנדרים דף, ל"ב ע"ב בקש הקב"ה להוציא כהונה משם שנאמר והוא כהן לאל עליון. כיון שהקדים ברכתו של אברהם כו' נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן כו' על דיבורו של מלכי צדק עכ"ל. וכ"ה ברבות פ' קדושים פכ"ה דף קצ"ד ע"א. והנה ענין ולא ינחם נמשך

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org