עד יעו"ש. ובד"ה האזינו השמים ובד"ה שבת שבתון. ותוכן הענין כי תשובה הוא החזרת פב"פ שלא להיות בחי' כי פנו אלי עורף כו', וזהו עצמו ענין שבת. וגם כי עליות העולמות דשבת זהו ג"כ ענין תשובה. עוד פי' הזרע אברהם ענין מזמור לשון לזמר עריצים וזהו ג"כ ענין פסוקי דזמרה וזהו שייך בעליי' המ' מבי"ע אשר סביב רשעים יתהלכו ע"כ צריך לזה. נמצא בעליית המ' שהוא מזמור יש ב' בחי' הא' לזמר עריצים. הב' עלייתא ע"י הזמר, והא בהא תליא כי זהו ע"ד רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. פי' שעי"ז שרוממות אל בגרונם זה עצמו הוא חרב פפיות לדחות ולזמר הקוצים. שע"י האור נדחה החדך וכמ"ש מזה בביאור ע"פ אם בחקתי תלכו וסד"ה כי כארץ תוציא צמחה בענין יצמיח צדקה ותהלה נגד כל הגוים ע"י שם הוי' בניקוד אלקים יעו"ש. אבל בבחי' שיר שהוא עליית האצילות למעלה שם אין שייך לזמר עריצים כי שם לא יגורך רע כנודע ע"כ א"צ לבחי' מזמור כ"א בחי' שיר.
(י) במדרש תלים ע"פ מזמור שיר. דקדק לשון ליום השבת וז"ל א"ר לוי מזמור שיר ליום השבת. שלא שמש בו אפלה. את מוצא בכל יום ויום כתיב ויהי ערב ויהי בקר ובשבת לא כתיב בו ערב כו' והיינו כמ"ש ברבות בראשית פרשה י"א ל"ו שעות שמשה אותה האורה (שנגנז אח"כ) שנים עשר של ערב שבת וי"ב של לילי שבת וי"ב של שבת כו' עכ"ל. נמצא שבשבת הראשון הי' בחי' ולילה כיום יאיר. וביאור ענין זה יובן ממ"ש בלק"ת סד"ה והי' מספר בנ"י בענין כי גדול יום שלע"ל נעשה הכל בחי' יום שלא יהי' ב' בחי' אור וחשך רק לעת ערב יהי' אור וזהו כי גדול יום מאחר שנעשה הכל בחי' יום כו' והיינו כמ"ש בת"א פ' מקץ בד"ה רני ושמחי ענין מדת לילה שהיא בחי' בי"ע חשך והעלם ובחי' אצילות זהו יום ואור כו' וב' בחי' אלו הן גבורות וחסדים ולע"ל שיהי' גילוי א"א דלית שמאלא בהאי עתיקא א"כ גם לילה כיום יאיר, ובחי' זו האירה בשבת הראשון. ע"כ לא נאמר בו ויהי ערב, וכן יהיה יום ליום שכולו שבת. ועז"נ מזמור שיר והיינו שמזמרים מעלי דשבתא ויומא דשבת לבחי' שבת שכולו יום דלע"ל וזהו ליום השבת, וכן עכשיו בשבת הרי במעלי שבת ג"כ עליית המל' מבי"ע לאצילות א"כ זהו בחי' יום כו'. וזהו ליום השבת. ילקוט ח"א עהא קצוב יאב חב חאב מדב צאב צחג קכטד קפבב (יא) ילקוט פ' בראשית בפסוק לכן כל הורג קין די"א ע"ב כך היא כחה של תשובה ולא הייתי יודע מיד עמד אדה"ר ואמר מזמור שיר ליום השבת. והוא במד"ר פ' בראשית ס"פ כ"ב ובפ' צו פ' יו"ד דקעו"א ושייכות זה לתשובה היינו מ"ש טוב להודות לה'. ולפע"ד כי שבת אותיות תשב. שענין שבת וענין תשובה הכל אחד דהיינו חזרת הדברים למקורן ושורשן. וכמ"ש בלק"ת בד"ה שובה ישראל עד דרוש השני פ"ב. ובד"ה האזינו השמים דרוש הראשון ספ"ג, וכן בד"ה לבאר ענין יוהכ"פ פ"א.
(י"ב) בפ' בחקתי רמז תרע"ב דקצ"ו א' ע"פ והשבתי חיה רעה מן הארץ. משביתה שלא תזיק. וכה"א מזמור שיר ליום השבת למשבית מזיקין מן העולם שלא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור