מלמעלמ"ט ומלמטלמ"ע וכענין שילוב הוי' באד', ושילוב אד' בהוי', וזהו מ"ש לעיל סעיף ג' בשם המדרש תלים דכל עיסקא דשבתא כפול, מזמורו כפול היינו יחוד זו"נ, משא"כ מזמור בפ"ע או שיר בפ"ע, שכל בחי' בפ"ע, ועד"ז נתבאר מעלת עיני הוי' אל צדיקים לגבי בחי' עין ה' אל יראיו סד"ה כי תשבע בקול, וכן בביאור ע"פ נשא את ראש בני גרשון דרוש הראשון בענין גדולים מעשה צדיקים ממע"ב. כוננו ידיך ב' ידיו היינו התחברות ב' הבחי' יחד יעו"ש פ"א. וע' עוד בזהר וילך דף רפ"ד ע"ב מענין מזמור שיר ליום השבת ובמק"מ שם. ובזהר ס"פ אחרי דע"ט ע"ב פי' מזמור שיר ליום השבת מה שז"א שהוא יום השבת מזמר לגבי כח"ב ואפ"ל לפ"ז דמזמור שיר היינו זו"נ הנק' זכור ושמור משבחים לע"ק ששם בדבור אחר נאמרו. ובזהר וילך שם מפרש מזמור שיר ליום השבת מה שז"א הנק' יום השבת משבח את המל' ע"ד הנך יפה רעייתי ושאר שבחים דשה"ש.
(ח) ר"ה פ"ד דף ל,א א'. סנהדרין פי"א דף צ"ז א'. תמיד במשנה סוף פ"ז. ירושלמי ברכות פ"ד ה"ג. אדר"ן א'. עמה"מ כגד ש"ו סוף פמ"ב סא אג שי"א פ"ח קטב שי"ד פ'י"ב קכא"ג פקנ"ב קמאב שט"ו פל"ב קסח"א שער כסה"כ סוף פ"א קסטג שם סוף פ"ז קנה"ד שער ט"ו פ"נ. רבות בו"ד בראשית ס"פ כ"ב קעוא צו פ"י בשה"ש כדג בפסוק שיניך כעדר הקצובות קהלת בתחלתו פב"ג ס"פ הבל הבלים, זח"א ויחי רל"ד, ח"ב תרומה קלחא, ח"ג ר"פ אחרי נוב ס"פ הנ"ל עטב, וילך רפ"ד סע"ב, בפ' תרומה קלח"א מפרש הזהר שהמל' משבחת ליום השבת שהוא ז"א ולפי"ז אינו מתורץ למה צ"ל מזמור שיר שהוא כפילות, ובפ' וילך מפרש דקוב"ה שהוא ז"א אומר השיר הזה ופי' המק"מ שמשבח למ' וא"כ ג"כ אינו מובן מהו ענין הכפילות, ור"פ אחרי מפרש דהכפילות ה"ע זו"נ, וא"כ לפי"ז י"ל דמזמור זהו עליית המל' מבי"ע לאצילות לז"א, ושיר הוא עליית ז"א למעלה לבחי' עתיק, וזהו הכפילות, ועיין בסדור באריכות על מאמר דפ' תרומה הנ"ל, וזהו ע"ד הנז' במשנה סוף תמיד מזמור שיר ליום השבת ליום שכולו שבת, דהיינו ענין מ"ש ומדי שבת בשבתו, השבת של כל השבתות שהוא עתיק, א"כ לבחי' זו דלע"ל מזמר יום השבת דעכשיו מזמור שיר, ולהבין ענין השירה דמל' לגבי ז"א וגם השיר דז"א לע"ק יובן ממ"ש בסדור ע"פ הללויה שירו לה' שיר חדש, וממ"ש סד"ה מזמור לתודה, בד"ה מזמור שיר ליום השבת, וממ"ש בשער השבת מענין מזמור שיר ליום השבת, וממ"ש מזה בלק"ת בד"ה מזמור שיר חנוכת הבית.
(ט) ברבות בראשית ס"פ כ"ג אמר כך היא כחה של תשובה ולא הייתי יודע מיד עמד אדה"ר ואמר מזמור שיר ליום השבת וגו', ונשתכח מדורו ובא משה וחדשו על שמו, פי' כי מזמור שיר השבת ר"ת משה, והטיל למד ביניהם לענוה יתירה, וגם אות למד רמז על מי שלמד תורה לישראל כ"כ המ"כ, וי"ל שהוא ר"ת למשה, וגם כי רומז לשע"ה נהורין שמאירים בשבת, והזרע אברהם כ' שהמדרש הזה כולו קשה ליישב, וצ"ל דתמיהתו מה ענין תשובה למזמור שיר ליום השבת, ונדחק לפרש בדברים מפולפלים יעו"ש, אכן כפשוטו כי תשובה ושבת הוא ענין א' ולכן שבת אותיות תשב, וביאור הדברים מבואר בלק"ת בד"ה שובה ישראל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור