כנ"ל וכמ"ש וממתנה נחליאל, והוא ראשית התלבשות אור א"ס בחכמה, ולכן אורייתא היכלא עילאה דקוב"ה ועמ"ש בלק"ת סד"ה את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו וע"כ ע"י ואל תטוש תורת אמך שעי"ז נמשך אור א"ס בחו"ב ממילא נמשך ג"כ כי לא יטוש ה' את עמו ונחלתו לא יעזוב שהם כנס"י וכנ"ל, וזהו שסמכו לזה אח"כ פסוק והוא רחום כו' כי כל הנ"ל זהו כשעושין רש"מ אז לא יטוש בעבור עמו ונחלתו אבל כשאין עושין רש"מ אזי אעפ"כ כי לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול, וזהו כדרך שנאמר בתורה וסלחת לעונינו ולחטאתינו, ועי"ז ונחלתנו, וזהו כי עמך הסליחה למען תורא, כדי שיהי' המשכת שכינתו ית' למטה שזהו בחי' ונחלתנו, וזהו ענין לשארית נחלתו, וזהו ענין והוא רחום יכפר עון כו' ולכן יקוים מ"ש לעיל ונחלתו לא יעזוב אף בזמן שאינן זכאין, ומ"מ צ"ל תשובה ובקשת הסליחה וסלחת לעונינו כו' ונחלתנו.
(ילקוט ח"ב בש"א רמז קי"ז דט"ז סע"ג בשם המדרש תלים כמש"ל בשם מדרש רבה ברות, בילקוט בתלים סוף רמז תתכ"ט דף קט"ו ד' ע"פ ולא נסוג ממך תחיינו ובשמך נקרא).
בילקוט באסתר דקע"ב א' ע"פ ולמלך אין שוה, א"ר לוי על מה שהיה המן מקטרג מלמטה את ישראל היה מיכאל מלמד עליהם סנגוריא מלמעלה אמר לפניו רבש"ע אין בניך מתקטרגין לא על שעבדו עבודת כוכבים, ולא על ששפכו דמים אלא על שם שהם משמרים את דתך א"ל הקב"ה לא שבקית ולא אשבוק שנאמר כי לא יטוש ה' את עמו עכ"ל.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור