בלק"ת פ' מסעי בד"ה אלה מסעי דרוש השלישי בהביאור פרק ג"ד. זהר ר"פ בהעלותך דקמ"ט ע"א וכד רחמי מתערין כו' כדין באור פני מלך חיים עכ"ל וע' בלק"ת בד"ה והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול. פרק ה'. ועיין במד"ר פ' אחרי פ"ך דפ"ח א' אכילה ודאי כד"א באור פני מלך חיים וכ"ה בפ' במדבר ספ"ב דרי"ג ג' ור"ל שהיו ניזונין ונהנין כביכול מאור פני מלך. ובפ' בהעלותך פט"ו דף רס"ד א' ע"פ אל מול פני המנורה. אמר דוד באור פני מלך. ור"ל כי מול פני המנורה הוא בחי' באור פני מלך וכמובן ממ"ש זהר בהעלותך קמט"א כנ"ל. ובפ' פנחס דף רפ"ב ע"א ע"פ את קרבני לחמי מלאכי השרת מהיכן נזונין רבי יודן בשם רבי יצחק אמר מזיו שכינה הם נזונים שנאמר באור פני מלך חיים עכ"ל ואפ"ל ע"ד הנ"ל בענין המלאך הנק' אורפניא"ל דהיינו לפי שמקבל מבחי' באור פני מלך. של"ה כגא לוב קמטא רדב שעטב תיטב. בחיי כזג נגג קוג קכדב קלא"ג קסז"ג רז"ב. ובלק"ת בד"ה כי תצא. דרוש השני פ"ג שהדרך להמשכת בחי' אור פני מלך זהו ע"י קיום התורה והמצות שהן פנימיות רצונו ית' יעו"ש. וזהו כדפירש"י לפיכך צריך האדם ליישר דרכו לפניו. עכ"ה) והענין שעיקר המשכת שפע פנימיות החיות הנמשך מלמעלה מאא"ס ב"ה נקרא בשם פנים (ע' בד"ה הסבי עינייך) כמו עד"מ באדם שלמטה כל עיקר פנימית החיום בחושים המעולים הם בפנים ראיה שמיעה ריח דבור. והשכל שבראש וזהו באור פני מלך חיים. שהחיים נמשך מאור פני מלך (הג"ה ועמ"ש בלק"ת פ' ראה בד"ה אחרי הוי' אלקיכם תלכו ובפ' נשא בד"ה כה תברכו בפירוש יאר ה' פניו אליך כו' ישא ה' פניו כו' ובד"ה ראה אנכי נותן בפירוש פנים בפנים דבר ה'. ומ"ש ע"פ ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו. ומ"ש ע"פ כי עמך מקור חיים שהוא ע"ד כי עמך הסליחה בדרוש להבין מ"ש באוצ"ח בענין הצמצום ומ"ש בת"א פ' מקץ ע"פ כי עמך מקור חיים באורך נראה אור דלשם משמע בחי' באורך זהו גבוה מבחי' כי עמך כו' וא"כ בחי' באורך נראה אור י"ל זהו באור פני מלך חיים עכ"ה).
קיצור ענין באור פני מלך חיים. שפע פנימיות החיות נק' פנים. ובהג"ה שזהו תיקון השביעי ואמת שלמעלה מבחי' שערות. ובמד"ר אמרו שהמלאכים ניזונין מזיו השכינה זהו באור פני מלך. וה"ע מול פני המנורה. וענין אורפניאל והדרך להמשכה זו ע"י התורה יאר ה' פניו אליך וע"י דקדוקי ד"ס ישא ה' פניו. ומזה נמשך ונחיה לפניו כי עמך מקור חיים באורך נראה אור עכ"ה.
ופי' ארך אפים הוא אורכא דאנפין כביכול פנים ארוך כאשר ההשפעה והחיים של הפנים העליון נמשך גם למטה מטה. והיינו כשנמשך מא"א שהוא הכתר. ובו רב טוב מאד לכך נק' ארך אפים. וכן נתבאר בלק"ת פ' שלח בד"ה ועתה יגדל נא פ"ג וז"ל כי הנה ארך אפים הוא כי פנים הוא גלוי השפעה בדרך התקרבות וחיבה. משא"כ אחוריים כמאן דשדי בתר כתפוי. וארך אפים פירש שיהא גילוי זה ארוך ונמשך עד למטה עכ"ל (הג"ה לכאורה קשה דבתרגום פ' כי תשא ע"פ ארך אפים הוא מרחיק רגז. וכן בפי' שלח ע"פ ה' ארך אפים מרחיק רגז. וכן פרש"י מאריך אפו ואינו ממהר ליפרע. ואיך פירש כאן שהוא ענין אריכות שפע הפנים והחיבה כו'. אך הענין כי אפים פירושו פנים כמ"ש בפ' וירא יט א' וישתחו אפים ארצה.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור