בענין אימתי גדול הוי' כשהוא בעיר אלקינו, עיר היינו עולם הדבור שתי אבנים בונות כו', וא"כ פי' וכבוד הדר מלכותו י"ל ע"ד ירושמ"ע שהיא בינה אתוון רברבן, ופי' יאמרו ידברו ע' בחיי פ' שלח בפ' ציצית בפי' דבר אל בנ"י ואמרת אליהם הדבור הוא הכלל והאמירה בפרטות, א"כ י"ל בבחי' כבוד מלכותו יש להם השגה גם בפרטות, אבל בבחי' וגבורתך דז"א אין ההשגה כ"כ רק דרך כלל בבחי' ידברו, וכמ"ש מי ימלל גבורות הוי' וזהו דוגמת מ"ש בפי' זכר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו, ואפ"ל וגבורתך אינו מדה"ד כ"א גבורה וכח המתגלה במ"ל ע"ד מ"ש חז"ל גבי קי"ס שנאמר ה' ימלוך לע"ו והיינו ע"י כי בא סוס פרעה כו' ובנ"י הלכו ביבשה, וע' בזח"ב פ' בשלח נ"ד א' ע"פ אז ישיר ובפי' הרמ"ז שם ומ"ש בזהר ויחי דף רי"ז ב' בענין ואם בגבורות שמונים שנה דשבעים שרשו מז"ת הכלולים מיוד, ושמונים נמשך מהבינה, ע"כ גם כאן כבוד מלכותך זהו כשהמל' מקבלת מז"א, וגבורתך זהו כאשר המ' מקבלת מבינה, וע' מענין וגבורתך ידברו בזח"א ס"פ ויחי דרמ"ט א', קיצור מההג"ה, מלכותך וגבורתך ע"ד אימתי גדול כשהוא בעיר, מלכותך מלכותו י"ל ירושמ"ט וירושמ"ע, וגבורתך י"ל ע"ד ואם בגבורות שמונים שנה, וע"ד איזה גבור הכובש כו' עכ"ה):
יב ופי' להודיע כו' היינו כמ"כ יש ז"ת שבשכל ומהם נמשך קלא פנימאה להתחלק באותיות המחשבה ע"ד התחלקות קלא דאשתמע והמדות שבלב באותיות הדבור.
(הג"ה ועמ"ש ע"פ אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם דקאי על קלא דלא אשתמע וקלא דאשתמע נקרא זיווג יעקב ורחל, והוא בימי החול וקלא דלא אשתמע זהו זיווג ישראל ולאה בשבת כי בשבת נמשך מאותיות המחשבה וא"כ לפ"ז פסוק כבוד מלכותך כו' זהו הגילוי שבששת ימי המעשה, ופסוק להודיע כו' הדר מלכותו זהו הגילוי שביום השבת שבשבת נאמר ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו, ואזי מלך רב אקרי כמ"ש בלק"ת פ' בלק סד"ה לא הביט און ביעקב גבי פירוש ותרועת מלך בו, ולכן האלף בית אל אדון כו' שאומרים בשבת יש בכל אות ד' או ה' תיבות משא"כ בא"ב אל ברוך שאומרים בחול ועיין זהר תרומה דקל"ב ע"א, ועמ"ש מענין ב' בחי' קול הנ"ל בת"א סד"ה וישב יעקב בארץ מגורי אביו עכ"ה), וזהו ופתחת עליו פחותי חותם (ע' בת"א פ' תצוה בד"ה ועשית ציץ ושם פירש שהם אותיות התורה כו') וזהו להודיע לבני האדם הם הנשמות שעלו במחשבה (ע' בד"ה זכור ושמור בת"א פ' יתרו ובד"ה מנורת זהב כולה בלק"ת פ' בהעלותך) ומ"ש לעיל כבוד מלכותך יאמרו קאי על המלאכים שנמשכים מהדבור כו' וזהו וכבוד הדר מלכותו ע"ד מלך השמיני הדר, וא"כ וכבוד הדר זהו כבוד עילאה ע"ד ל"ב נתיבות דחכמה עילאה (הג"ה ועמ"ש מזה ע"פ ועתה יגדל נא כח אד' דתקס"ג שם פי' הדר מלכותו זהו כשמאיר ממ' דא"ס במ' דאצילות, ועמ"ש ע"פ פרי עץ הדר זה הקב"ה שנאמר הוד והדר לבשת, וכן בכנ"י נאמר עוז והדר לבושה, ועמ"ש ע"פ הזהר פקודי דרל"ג ענין קנה המדה וקו המדה, שיש מדה דעלמא דאתכסיא מי מדד בשעלו מים והוא נק' קנה המדה ואמנם קו המדה הוא בעלמא דאתגליא ומזה יובן ענין וגבורתך בחי' קו המדה, וענין גבורותיו ה"ס קנה המדה כו' ובד"ה ועתה יגדל נא פי' שממשיכים תוספת ברכה בבחי' קו המדה, ומסתמא כמ"כ בקנה המדה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור