והיינו ענין שלמים לחבר ב' בחי' יוד הנ"ל ואולי זהו ג"כ ענין פותח את ידיך יודי"ך ע"מ ועשה"ד). עו"ש במג"ד היוד נק' נקודה עילאה סתימאה ועמ"ש מזה ע"פ בה"ז בלק דקצג ע"ב ע"פ ד' אלקי אתה ארוממך כו' ובזח"ג בלק רצ"א א' ע"פ שחורה אני ונאוה זהו המ' כשהיא בבחי' יוד, שזהו תכלית הביטול ומזה נמשך להיות פותח את יודיך לעשות ממנה הא או יוד דאד' מלמעלה למטה, עו"ש במג"ד ודע כי בזמן שהיוד היא עליונה קוצה רומז בכתר עליון (ע' מענין קש"י בלק"ת פ' תצא בד"ה ולא אבה) ובזמן שהיוד היא י' תחתונה קוצה מורה בתפארת שזה מלך בעליונים וזה מלך בתחתונים (ע' מענין ת"ת בלק"ת בשה"ש בהביאור השני ע"פ יונתי בחגוי גבי ומראך נאוה עכ"ל והנה כתי' ויקרא הוי' הוי' שיש ב' שמות הוי' כמ"ש בת"א פ' בשלח בד"ה וירא ישראל, וע"כ כדי להיות פותח את יודיך יוד דשם הוי' דאצילות ויוד דאד' צ"ל ע"י קריאה והמשכה משם הוי' דלעילא והיינו ויקרא הוי' הוי' כו' וע' בד"ה אשירה לה' כי גאה גאה בפי' ושמרו דרך הוי' ועמ"ש סד"ה ואתחנן אל הוי', ובד"ה שובה ישראל דרוש הראשון פ"ד בפי' כי עמך הסליחה למען תורא שיהי' גלוי היוד דביה שריא דחילו כו' וע' בד"ה כי אתה נרי הוי' ובד"ה רני ושמחי דרוש הראשון בפי' נר הוי' נשמת אדם ופי' כל הנשמה תהלל יה שממשיך להיות המשכת י"ה כו', והנה הת"ת שהוא קש"י תחתונה נק' ג"כ יד היינו שביד ה' אצבעות וכך מתפארת עד מ' הם ה' ספירות תנהי"מ, וכן הכתר שהוא קש"י עליונה הוא מלך בעליונים היינו ה' ספירות כח"ב גדולה וגבורה, ה"ז ג"כ יד ה' אצבעות, ולכאורה זהו יד ימין ויד שמאל, אך י"ל שניהם ימין כמ"ש ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב, שני הידות הם ימינך, וא"כ י"ל פותח את ידיך יודיך ועי"ז הם ב' בחי' יד הכל ימין כו' וכ"מ הפי' בזהר בשלח דנ"ז ע"ב בענין ב"פ ימינך שגם המ' ע"י יחודא עם תפארת היא בבחי' ימינך, והנה פי' ומשביע לכל חי רצון פי' בת"א בד"ה חכלילי עיניים שמשפיע לו בחי' רצון ואהבה רבה המסותרת, וכ"מ הפי' באלשיך בתלים סי' קמ"ה.
ואפ"ל שנמשך מבחי' פותח את ידך ב' ידות כנ"ל שמזה יומשך הכח בנפש להיות שאו ידיכם קדש שהם ב' פסוקי' שמע ישראל ובשכמל"ו ביטול דיחו"ע ויחו"ת כמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה צאינה וראינה, דרוש הראשון וזהו נמשך ע"י פותח את ידך כו' כנ"ל וגם זה נמשך ע"י פותח את יודיך.
בבחיי פ' בשלח דפ"ט ע"ג ע"פ לקטו ממנו איש לפי אכלו ודע כי הכתוב הזה כולל שני ענינים גדולים כו' האותיות והפרנסה כו' וכבר בארו לנו רז"ל מעלת המזמור תהלה לדוד כו' בהיותו כולל האותיות והפרנסה כו' וכבר בארו לנו רז"ל מעלת ביתא והפרנסה פותח את ידיך כו' עכ"ל, ולא הבינותי האותיות גבי מן, ויש לבאר שכדי להיות פותח את יודיך צ"ל ג"כ אלפא ביתא ע"ד מ"ש בת"א פ' מקץ בד"ה מזוזה מימין ששורש האותיות הוא מלמעלה מהחכמה, ועל ידם נמשך החכמה שהיא היוד, והאותיות נמשכו מבחי' לנפש חיה לרוח ממללא רוח היינו אויר ואויר היינו אור יוד כו' ע"ש לכן ע"י האותיות ששרשם מאויר שהוא כתר נמשך פותח את יודיך שהוא היוד כו', והנה מן ירד ע"י טל וברדת הטל, וטל י"ל ג"כ בחי' אותיות שלכן הוא חלקים חלקים כו', או י"ל שההשפעה מבחי' פותח את ידיך יודיך כדי שיהי' נמשך למטה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור