קד. ההכנות והמשפט
בשנת תשמ"ה קמו עוררים לבעלות הספריה, הם בת ונכד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שטענו שהספריה הזאת איננה רכושה של אגודת חסידי חב"ד או של תנועת חב"ד, אלא רכושו הפרטי של – כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ולכן מגיע גם להם חלק בירושת הספרים.
על פי החלטתם זו הם הוציאו מהספריה כמה מאות ספרים, ומכרו את חלקם לסוחרי ספרים עתיקים. למשמע הדבר נזדעזע הרבי, ואמר על כך דברים נוראים בהתוועדויות חודש תמוז תשמ"ה. הרבי נתן אז הוראה להשיג או לקנות בחזרה את הספרים מהסוחרים הקונים. בירור הנושא הועבר אז לבית המשפט.
הנושא עדיין לא היה מוכר כל כך לקהל, וכתבת מאמר בנושא הזה בשבועון כפר חב"ד.
לפני שמסרתי את המאמר לדפוס מסרתי העתק לרבי, וכתבתי:
מצרף בזה מאמר שכתבתי עבור העתון "כפר חב"ד".
כלומר שלא אסתפק במאמר אחד, ואכתוב עוד.
המאמר הראשון נדפס ב"כפר חב"ד" גליון 200 עמ' 22, בכותרת "ספריית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע", והתחלתי להכין מאמר שני ושלישי באותו נושא. אך בינתיים אמרו לי עורכי הדין שלנו, שכיון שהנושא נידון כעת בבית המשפט, אין לפרסם בזה מאמרים.
מסרתי את המאמרים שהכנתי, אל המזכיר הר"י קרינסקי, וכתבתי לו:
בנוסף למאמר שהדפסתי ב"כפר חב"ד, ובנוסף לאגרות על דבר שייכות הספרים ל"אגודת חסידי חב"ד", מצורפים בזה עוד שני מאמרים שכתבתי בנידון זה עבור כפר חב"ד, אך החלטתי שלא להדפיסם.
מיד כשהועבר הנושא לבית המשפט, הודיע לי המזכיר הר"י קרינסקי, שהרבי הורה לו, שעלי הוטלה עבודת הכנת המסמכים המוכיחים את בעלותה של "אגודת חסידי חב"ד" על הספריה הזאת.
במשך החדשים הבאים עברנו, הר"י שי' וילהלם ואני, על עשרות אלפי מסמכים שבארכיון הספריה, ובו מצאנו את המסמכים, המוכיחים את בעלותה של אגודת חב"ד על הספריה, באופן שמעולם לא היתה רכוש פרטי.
לפני תחלת המשפט נקרא ר' חיים ליברמן לתת עדות לפני עורכי-הדין ונציג בית המשפט. גם אני נתבקשתי על ידי העורכי-הדין שלנו, שאהיה נוכח בעת נתינת העדות של ר' חיים ליברמן. העדות נמשכה שלשה ימים.
אחרי סיום נתינת העדות שלו, בא אלי כמה פעמים להסביר את עמדתו בנידון, ואני השתדלתי להוכיח לו את טעותו.
בשבועות האחרונים נכנס אלי בכל יום הרח"ל שי' לדבר בנושא הספרים. אני משתדל להסביר לו את טעותו. מבלי כל קשר לפועל ... מרגיש אני חובה לעצמי לסכם את הדברים ולדווח עליהם.
(חובה) כפשוט (לסכם את הדברים ולדווח עליהם).
המלים המוסגרות הודגשו בכתי"ק מתוך מכתבי.
חושך הגלות מפורסם – אבל עד כ[די] כ[ך] לא שערתי. ולשלול פעולה מבהילה בזה, מוכרחני – היפך הנהגתי בזה ע[ד] ע[תה] – לכתוב עכ"פ בקיצור:
לפני שבועות אחדים העיד המדובר שי' (בהן צדק או בשבועה) שאדמ"ורם של רבבות מישראל כתב כ[מה] וכ[מה] מכתבים בחתימת ידו: 1) לכ[מה] וכ[מה] מחסידיו, 2) בהם רבנים, 3) למשרד החוץ דארצה"ב, 4) לסענאטרן ואנשי הקאנגרעס, שמבקשם שיצילו הספרי' כיון שהיא נכס הכלל וכו' – וכתבו הצליח ונמצאת כאן ב770 – וברור הדבר שלא כתב כן אלא כדי להציל ספריו שלו, אבל לא נתנם כלל לציבור, אף שכתב כן (ובמשך כל השנים שכבר ניצלו הספרים – לא הודיע לאף אחד מהנ"ל שנשארו נכס שלו). עדותו הנ"ל הייתה (גם) בשביל שופט נוצרי.
נוסף על כהנ"ל – שהמדובר באדמו"ר הנמצא כבר בעולם האמת.
כנראה מ"רוח" הדו"ח שלו – אין לו כל מושג בכ[ל] הנ"ל כלל – אף שבטח שמע בעצמו פ[ה] א[ל] פ[ה] כ[ל] הנ"ל (ויותר מפעם אחת). ע[ל] פ[י] השמועה – תגובתו היחידה הייתה – ראיות בשכל שלו – היפך השכל של המדובר.
ישאל בהקדם (באם רוצה למנוע עוד מסירה על חב"ד – ע[ל] ד[עת] עצמו לחוד) רב (היודע בלא[ו] הכ[י] ע[ל] ד[בר] כ[ל] הנ"ל, כדי שלא להרבות ב"קד[וש] הש[ם]" של כ"ק מו"ח אדמו"ר) – איך צ[ריכה] ל[היות] תגובתו (ובעתיד ובעבר) לכ[ל] הנ"ל ובפרטיות.
ובטח יודיעני המענה (מבלי להזכיר שם הרב) ומה טוב – בצירוף מקורות (בכדי לדעת האם הרב רואה בכל זה – שק[לא] וט[ריא] שכלית של שני אנשים, או שראה עוד משהו).
למחרת שאלתי רב, והעתקתי את דבריו. וגם הוספתי:
לעת עתה אשיב בהנוגע לפועל, שאי"ה מחרתיים עומד אני לחקירת שתי וערב על ידי העו"ד שלהם, ובודאי ישאלו גם אותי את אותן השאלות ששאלו אותו ... עיינתי בזה הרבה, והתייעצתי עם כמה וכמה, ומחובתי לפרש ולשאול ...
כנראה חושך הגלות הוא יותר באין ערוך מאשר רמזתי בפתקא הא'.
לא הזכרתי (גם לא ברמז) על שום דבר, רק על קד[וש] הש[ם] של אדמו"ר דחב"ד, או הפכו ממש.
בעניני קד[וש] הש[ם] הבחינה היחידה מה יאמרו עשרה מישראל ע[ל] י[די] דבורו של פלוני ועדותו (ואין נפק[א] מ[ינה] כלל (מלבד בנוגע לשכרו וכו') כוונתו בזה).
מפורסם שהאדמו"ר משך שנים רבות הי' במצב בלי כל לחץ, בודאי זכר תוכן מכתביו (ואולי גם הלשון) ובודאי הבין איך מתפרשים ע[ל] י[די] ממשלת ארצ[ות] הב[רית] ועשרה מישראל למי שייכים הספרים!! ואין רומזין אפילו האם הי' צורך, שהאדמו"ר יעשה מה שהוא לתקן פי[רוש] הפשוט במכתביו או לא (וגם בזה – המחליטים הם רק עשרה מישראל).
"דרך אגב" כנראה גם אצלו ספק האם הי' צורך כו'!
והוא מפלפל: למי היו שייכים הס[פרים] לפני המכ[תבים] או לאחריהם, מהי כוונת המדבר, מדותיו וכו' – וכל רגע בלי מחאה מתאימה ה[רי] ז[ה] רגע של היפך קד[וש] הש[ם] דהאדמו"ר.
לפקוח עינים עוורות – קרה ענין לגמרי למעלה מן הטבע, שהשופט (נוצרי) חוו[ה] ד[עתו] לפני המשפט ובפני עו"ד – שלפרש מכ[תב] האדמו"ר כפי[רוש] הצד השני הוא Dubious. ואותם שצריכים היו להגן על כבודו – מתפלפלים.
מאז קבלתי המענה הראשון מכ"ק אדמו"ר שליט"א על דבר דיבורי עם הרח"ל שי', נמנעתי לדבר אתו עד קצה האחרון, אף שהוא הודיעני ומודיע לאחרים שרוצה להפגש אתי ולשוחח.
בעת הדרישה וחקירה שלי על ידי העו"ד, שאלוני אודות כתבי היד מאוסף כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, שנמצאים עתה בספריית המל"ח שעל ידי הרבי. טעיתי במענה שלי, ואחר כך הודעתי מה שעניתי, והרבי התרעם על הדברים האלה. למחרת כתבתי:
רציתי להבהיר בקשר להביכלאך, שאין כאן שום תביעות או טענות מן הצד השני, רק אי הבנה קלה שבאה מחמת טעותי, ובלי נדר אתקן את טעותי והכל על מקומו יבוא בשלום:
בין השאלות שאלוני אם נמצאים עתה בספרית המרכז כתבי יד שהיו פעם באוסף כתבי יד של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.
השבתי: כמדומני, מבין כתבי יד שו"ת הצמח צדק שעבד עליהם כ"ק אדמו"ר שליט"א בשנת תש"ו, נמצאים אחדים עתה בספרית המרכז, ואיני יודע איך באו לשם. אני משער שלאחר עריכת שו"ת הצמח צדק נשארו ברשות כ"ק אדמו"ר שליט"א.
עכשיו בדקתי וראיתי שמתוך 12 הביכלאך של שו"ת הצ"צ שעבד עליהם כ"ק אדמו"ר שליט"א בשנת תש"ו, נמצא רק ביכל אחד ויחיד, כתב יד מעתיק, בספרית המרכז.
עתה בטוחני שהכל על מקומו יבוא בשלום.
מנצלים אותו ודבריו – למלחמה באגו[דת] ח[ב"ד], ורוצה לרַמות א[ת] ע[צמו] שרוצים בשלום.
ועל מ"ש אודות שנת תש"ו, הוסיף:
שאז לא הי' לו כל שייכות לכל ענינים אלה – ההדגיש זה?
ועל מה שכתבתי שלאחר עריכת שו"ת הצמח צדק נשארו ברשות כ"ק אדמו"ר שליט"א, כתב:
מאין ההשערה בודאות שלו – לשלול [...] בהמצב דאז?
כל מה שאמרתי בנושא כתבי יד שו"ת הצמח צדק היה על פי הוראת העו"ד אלי, בעת שהכינו אותי לקראת ה"דעפוזישן" שלי. אמרו לי שמסתמא ישאלוני אם ידוע לי על דבר כתבי יד מאוסף כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע שנמצאים עתה בספרית המרכז. ספרתי לו הדבר, ושאלתי אם להשיב או להעלים. השיב לי שההכרח להשיב האמת, ואשר אין כל פגם וחשש בדבר.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור