קה. אחרי הנצחון
בה' טבת תשמ"ז ניתן הפסק מבית המשפט שהספרייה והספרים שייכים לאגודת חסידי חב"ד. היה ערעור, וגם בית המשפט לערעורים פסק שהוא צריך להחזיר את הספרים שלקח, לידי אגודת חסידי חב"ד. וביום ב' כסלו תשמ"ח הוחזרו הספרים[39].
להמשך המשפט הזה, במשך 11 החדשים שבינתיים, היו דרושים רשימות הספרים שנלקחו, שנמכרו ושנקנו חזרה, המחירים ששילמו, והמסמכים הקשורים לקניות. עסקתי בזה בתחלת קיץ תשמ"ז, וכשנצטויתי אז להזדרז בעריכת אגרות-קודש של הרבי, כמסופר לעיל פרק נח, כתבתי:
ימים האחרונים הייתי טרוד בענין משפט הספרים. לפי הנראה גם בשבועות הקרובים אהיה טרוד בזה קצת; אך אשתדל להסתפק רק בהמוכרח.
הרבי הדגיש את המלים "רק בהמוכרח", וכתב:
כשהשלמתי את הרשימה, היו רשומים בה כל הספרים שנלקחו, ובאיזה שנקנו חזרה נרשם "הוחזר". אחרי שהוחזרו כל הספרים (ב' כסלו תשמ"ח), הכנסתי (בתחלת טבת) העתק מהרשימה, והרבי השיב עליה:
הספרים שלא נרשם בצדם "הוחזר" איפוא הם? [כנראה רשימה דלפני זמן-רב].
הספרים שנרשם בצדם הוחזר, היינו שהוחזרו לפני מנ"א תשמ"ה, שאז נסעתי עם וילהלם לבדוק את הספרים שנמסרו לשמירה[40]. עד עתה הוחזרו כל הספרים שברשימתו, חוץ משמונה ספרים.
[39] מה שקרה בימים אלה, הובא לעיל פרק צב.
[40] מיד כשהוגשה התביעה לבית המשפט (לפני שהתחילו ההכנות למשפט עצמו), הטיל בית המשפט עיקול על הספרים אשר הוא לקח והתחיל במכירתם, ולצורך זה נסענו (יחד עם הנתבע), אל המחסן שבו הניח הנתבע את הספרים לשמירה, להכין רשימת כל הספרים שלקח, ולהגישם לבית המשפט.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור