קז.      איחוד שתי הספריות

קז. איחוד שתי הספריות

במשך כל השנים התקיימו במקביל שני ספריות נפרדות: א) אוסף הספרים של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שבו גם חלק מהאוסף של רבותינו נשיאינו בדורות הקודמים, והיא הייתה ספריית "אגודת חסידי חב"ד". ב) אוסף הספרים של הרבי, שנאספו במשך שנות נשיאותו, והיא הייתה ספריית ה"מרכז לעניני חנוך".

בקיץ תש"מ ביקשוני ר' חיים ליברמן ומרת חנה גורארי', שבנוסף לעבודתי בספריית המל"ח, אשגיח גם על ספריית אגודת חב"ד, כתבתי את דבריהם לרבי, ושאלתי:

היש מקום שאתעסק בזה – במסגרת עבודתי בהספריה?

והרבי השיב:

מופרך לגמרי לערב שתי הספריות. ולפלא הכי גדול – שיכנס לעניני "פוליטיקא". ויתירה מזו גם אותי רוצה להכניס בזה.

באותה שעה עדיין לא ידעתי אודות הסכסוך שיש אודות אוסף הספרים של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, אשר הבת טוענת שהי' רכוש פרטי של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, והיא יורשת את חציו. והרבי השיב, שהם רכוש אגודת חב"ד (כפי שסופר לעיל פרק ‎קד). ולכן נשאר אוסף זו סגור, ומנוהל על ידי הספרן ר' חיים ליברמן.

ומופרך אם כן שאני, המנהל את ספריית המל"ח מטעם הרבי, אנהל גם את האוסף הנ"ל מטעם הבת הנ"ל, שהרי זה יתפרש כאילו הרבי מאשר את בעלות הבת הנ"ל על האוסף הזה.

ולכן, כל זמן שהיו עוררין על בעלות ספריית אגודת חסידי חב"ד, נשארו שתי הספריות האלו נפרדות זו מזו.

אחרי המשפט ופסק-הדין שהספרים שייכים לאגודת חב"ד, חזרתי לאותו נושא.

בכ"ז ניסן תשמ"ז דיווחתי על המצב בספריה וכתבתי:

למרכז חב"ד בנ.י. יש שלש ספריות כלליות: האחת בניהול אגו"ח השניה בניהול המל"ח והשלישית בניהול צא"ח, שהן למעשה שלוש מחלקות של "ספריית ליובאוויטש"; שתי מחלקות הסגורות לציבור הרחב ופתוחות רק לחוקרים, בעיקר למערכות הוצאה לאור ספריית "אוצר החסידים – קה"ת", והשלישית – הפתוחה לציבור ... הפתרון המתאים לכל אחד משלשת המחלקות האלו הוא, שיהיה בנין אחד גדול שיכיל את שלשת המחלקות האלו, עם אולם קריאה ומשרדים.

הרבי הדגיש את המלים "שלוש ספריות כלליות", וכתב:

השונות בתכלית בהשימוש בהן, ואפילו בתוכנן – ומה מקום לחברן?! (אפילו בבנין אחד).

כעבור חצי שנה התברר, שעיקר הכוונה היא, שיש לאחד את הספריות של אגודת חב"ד ושל המל"ח, שהן מסוג אחד, אבל להשאיר את ספריית צא"ח כספריה נפרדת, כיון שהיא שונה בתכלית בשימוש ובתוכן:

*

בו' טבת תשמ"ח, אחרי שקיבלתי את ההוראה למנות את הר"י שי' וילהלם על מבצע הספרים, ועלי הוטל "לבחון הנעשה בפועל ממש, והיש צורך בשינויים (כמסופר לעיל בפרק הקודם), לא ידעתי איך לעשות זאת, שהרי הוא עבד באותה תקופה בספריית אגודת חב"ד ואני בספריית המל"ח. שאלתי אם כן:

ר"י וילהלם עבד עד עתה בספרית אגו"ח ... מאז כתב לי כ"ק אדמו"ר שליט"א שלא לאחד את שני הספריות. האם כדאי עתה להעביר את שני הספריות תחת הפיקוח שלי, ושמעתה יעבוד הר"י הנ"ל אצל המל"ח?

והרבי תיקן:

(אצל) אגו"ח.

כלומר שמעתה, גם אני וגם הוא עובדים אצל אגודת חב"ד, שאליה שייכת הספרייה, עם שני האספים שבה.

מכל מקום המשיכה להינתן המשכורת מקופת המל"ח. והיו כמה אופנים איך לסדר את עבודתו של הר"י וילהלם באופן רשמי, והרבי השיב:

דפשוט מעלי טפי ולכן (שוב לאשר את עבודתו במל"ח).

כך נשארנו שנינו עובדים בספריית אגודת חב"ד, ומקבלים המשכורת מהמל"ח.

*

אחרי שהתאחדו שתי הספריות הגיע הזמן לחשוב על החתמת הספרים שבספריה בחותמת מיוחדת.

בכ"ה מ"ח תש"נ הוכנה חותמת מיוחדת להחתים הספרים. הכנסתי דוגמה, וכתבתי:

בדעתינו אי"ה להתחיל להחתים הספרים בספריה בחותמת הזאת:

ספריית אגודת חסידי חב"ד – אהל יוסף יצחק – ליובאוויטש

והרבי העיר:

באיזו מדינה?

אני היחיד בכל חב"ד השואל כזאת?

*

הכנסתי דוגמה שניה, שבה הוספתי את הכתובת:

770 Eastern Parkeway Brooklyn N.Y.

וכתבתי:

מצורפת בזה צורת החותמת המתוקנת שבדעתינו אי"ה להחתים בה את הספרים בספריה.

והרבי העיר שוב:

מה יהי' מיותר – באם יוסיפו כפשוט U.S.A.

*

אז הכנסתי דוגמה שלישית:

ספריית אגודת חסידי חב"ד, אהל יוסף יצחק ליובאוויטש, ארה"ב U.S.A.

וזאת נשארה החותמת של הספריה עד היום.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org