קיא. הנסיעה הראשונה לרוסיא
הדבר התחיל בפורים תשמ"א. שלחתי לרבי בתור משלוח מנות את הקטלוג של הספריה, שנערך בתקופה האחרונה ששהו רבותינו בליובאוויטש, וכתבתי:
מצורף בזה צילום רשימת אוסף הספרים של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב (שהשאיל לי הרח"ל שי' – על מנת לצלם). הספרים נלקחו על ידי הבולשביקים (כמסופר בסוף מכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע – המצורף בזה), ולא הוחזר. הרשימה נכתבה בימים האחרונים בליובאוויטש.
באחד מימי קיץ תשמ"א הורה הרבי אל השליח הרה"ת ר' ברוך שלמה שי' קונין, לשוחח בנידון הספרים עם מר ג'רי וויינטראוב ועם מר ארמונד האמער, שיש להם עסקים עם ממשל הקרמלין. מר האמער פנה אז לאנשי הממשל במוסקבה בבקשה לאתר ולהחזיר את האוסף היקר הזה לתנועת חב"ד.
כאשר אנשי הממשל במוסקבה השיבו שאין ידוע להם אודות "אוסף ליובאוויטש" או "אוסף שניאורסאהן", נמסר להם תצלום רשימת הספרים הנזכרת. על פי הרשימה הזאת קל יותר לברר אם האוסף עדיין מונח בספריית לנין במוסקבה.
שוב אמרו שאינם מצליחים למצוא את האוסף הזה או את הספרים שברשימה הזאת, וכך חלפה שנה אחרי שנה, בלי תוצאות ממשיות. עד אשר הוצע להם על ידי מר ארמונד האמער הנ"ל, שהם ירשו למומחים מטעם תנועת חב"ד, לבוא ולבדוק ולנסות לאתר בעצמם את האוסף הזה. למרבה השמחה הם נענו להצעה הזאת בחיוב.
באחד מימי חודש כסלו תשמ"ח, הודיעני הר"י שי' קרינסקי, שתוך שבועות אחדים תוכל המשלחת לנסוע לשם, הם ה"ר ברוך שלמה שי' קונין הנ"ל, המזכיר ה"ר ניסן שי' מינדל [שדובר וכותב גם רוסית] ואני.
לפני הנסיעה רציתי לברר כמה פרטים בקשר לשליחות הזאת, ובט"ו כסלו כתבתי:
בין הביכלאך שהביא פרופ' א. י. כץ, יש ביכלאך שהיו בספריית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, לדבריו הוא הביא אותם מלנינגרד, ואם כן אפשר יש עוד ביכלאך מאוסף זה באותו במקום בלנינגרד. אמנם אני מסופק אם יש לסמוך בזה על דברי כץ.
ביכלאך אלו רשומים ברשימת כ"ק אדמו"ר שליט"א מהביכלאך שהיו אצל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. את הרשימה הזאת מסר כ"ק אדמו"ר שליט"א בשעתו לר"א שי' שמטוב והעו"ד שוסטק שי', נדמה לי ששמעתי אז שהרשימה נעשתה בריגא, ואם כן איך זה הגיעו ללנינגרד?
באגרות קודש אדמו"ר שליט"א נזכר שבימי המאסר בשנת תרפ"ז בלנינגרד נתן כ"ק אדמו"ר שליט"א את הביכלאך לכמה מאנ"ש על מנת להחביאם עד יעבור זעם. האם ידוע שבאותה שעה הוחרמו ביכלאך או חומר אחר מאוסף הכתי"ק?
ברשימת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (יגדיל תורה חוב' נד ע' רפח) מסופר שבעת החיפוש בי"ד סיון תרפ"ז "לא לקחו רק איזה ניירו' שאין בהם שוה כלל". אמנם מסופר שם, שקובץ מכתביו משנת תרפ"א לקחו בעת החפוש דקיץ ההוא בעיר רוסטוב. האם כדאי להתעניין גם בזה ולנסוע לשם כך לרוסטוב?
האם הוחרמו כתבי ורשימות אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א בעת המאסר בשנת תרצ"ט, וה[א]ם כדאי להתעניין בזה בדניפרפטרובסק?
(כדאי להתעניין בזה בדניפרפטרובסק) בספריית אאמו"ר (שאני – אגו[דת] ח[ב"ד] היורש).
יתענינו בכל השייך למטרת נסיעתם שה[רי] ה[יא] רשמית ע[ל] ד[בר] ז[ה].
בהתקרב מועד נסיעתינו לרוסיא, הריני סוקר בזה את פרטי תוכנית העבודה שם, בארבעת המקומות, והמטרות העיקריות של הנסיעה הזאת, כפי שהיא נראית לענ"ד לפני הנסיעה:
א) במוסקבא: להשתדל למצוא את ספריית כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, ובה כ-12000 כרכים.
הספריה הוחרמה בשנת תרפ"ד והונחה בארונות שבבית התפלה הנוצרי שעל יד ה"לענינסקי מוזיי", ואף נערך שם קטלוג לספריה הזאת.
עלינו לברר איזה חדר או בית שימש אז כבית תפלה נוצרי בבנין, או ליד בנין המוזיאום הנ"ל, ולבדוק אם הספרים עדיין שם, על פי רשימת הספרים שבידינו, ועל פי סימני כריכת הספרים שקבלתי בשעתו מרח"ל שי'.
אם לא ימצא שם, עלינו לבדוק על פי הקטוג שלהם גם בשאר אוספי ה"מוזיאום" הנ"ל שעל שם לענין, וגם באוספי הספרים שב"ספריה" שעל שם לענין, אם יש שם הספרים שברשימתינו, ואם יש להכירם על פי הכריכה כנ"ל.
אם לא ימצא שום דבר מספרים אלו בשני הספריות הנ"ל שבמוסקבה, יש לברר על זה בקיוב ובמינסק, כדלקמן.
בכל אופן (עלינו לבדוק על פי הקטלוג).
או ספרים שאולי שייכים, אף שאינם ברשימה בפועל.
בכל אופן (יש לברר על זה בקיוב).
משם נוסעים ללנינגרד, לחפש בספריית סלטיקוב-שצדרין את "ארכיון שניאורסאהן" הנזכר במאמרה של סטרקובה.
בתחלה יש להתקשר אליה (יש לי הכתובת והטלפון שלה) ולשאול אותה בזה. באם לא נמצאת, יש לבקש להרשות לנו לבדוק בעצמינו את הארכיונים אשר על יד אוסף פירקוביץ, אם אוכל להכיר כתבי-יד השייכים לחב"ד.
על מה שכתבתי כתבי-יד השייכים לחב"ד, הרבי הוסיף:
כולל – לחסידי חב"ד: אבי הרב מעדליא וכו'.
אם יהיו לנו קשיים בחיפושים אלו בלנינגרד, נתקשר אל מר הנדל שי' דייטש, שיעזור לנו. אם ישאלוני מהיכן אני מכיר אותו – בילדותו היה מיודד עם אמי ע"ה, וכשהיה בא הנה היה שואל עליה, והיה משוחח אתי, והכרנו זה את זה, ששנינו עובדים בספריה.
בעת החיפושים האלה שלי בספריית סלטיקוב-שצעדרין, יבדוק הר"נ שי' מינדל בארכיון הממשלה הצארית, אם יש למצוא את הניירות הקשורות למאסר כ"ק אדמו"ר האמצעי, ה"בד קודש" במקומו והשייך לזה. בזה דברנו בארוכה עם ר' הענדל דייטש הנ"ל, והבטיח את עזרתו בחיפוש.
על מה שכתבתי "אם יהיו לנו קשיים בחיפושים אלו בלנינגרד, נתקשר אל מר הנדל שי' דייטש", השיב הרבי:
ועל מה שכתבתי אודות חיפוש "הניירות הקשורות למאסר כ"ק אדמו"ר האמצעי", הוסיף וכתב:
(למאסר כ"ק) אד[מו"ר] הז[קן] (אדמו"ר האמצעי) הצ[מח] צ[דק][42].
משם נמשיך דרכינו לדניעפרופטרובסק, ששם בודאי נשארו ספרי וכתבי אביו של כ"ק אדמו"ר שליט"א, כיון שהמאסר היה בשנת תרצ"ט, וכיון שאוסף הספרים על ידי היבסקציה נגמר בשנת תרצ"ה, בודאי לא נלקחו הספרים האלו משם לקיוב.
המקום היחיד שאפשר לבדוק הוא בספריה הצבורית שם, לבדוק אם יש שם איזה ספרי יהדות, שאז יש לשער שהם מהנ"ל, ולעצמינו נוכל לבדוק אם יש על הגליון הערות בגוף כתב יד קדשו. זאת בקשר לספרים הנדפסים, ואילו קובצי כתבי היד שלו הוחרמו בעת המאסר. יש לברר בתיק של המאסר שלו שבעיר הזאת, אם אפשר לברר בו, היכן הונח האוסף הזה של כתבי-היד שלו.
על מה שכתבתי שהמקום היחיד שאפשר לחפש בדניפרופטרובסק הוא בספריה הצבורית, הרבי השיב:
על מה שכתבתי שקובצי כתבי-היד הוחרמו בעת המאסר, והרבי השיב:
הנחתו ע"פ הנ"ל – שבספק לעזבו שם!!
ועל כללות השאלות והמענות, כתב:
ביום שלפני הנסיעה, בהתוועדות ש"ק פר' שמות, דיבר הרבי ברבים בדבר השליחות הזאת; אם כי אמר ולא פירט. ובין הדברים אמר גם ("התוועדויות" ש"פ שמות תשמ"ח סעיף יב ואילך):
כששומעים שישנם חפצים, ספרים וכתבי-יד כו', של צדיק ונשיא בישראל, שנמצאים בגלות ושבי' [לא רק במקום הפכי ממש, אלא אפילו שלא במקומם האמיתי] – יש להשתדל ככל האפשרי, עד כדי מסירות נפש, לפדותם מהגלות והשבי', "פדיון שבויים", ולהשיבם למקומם האמיתי, כלשון הכתוב "ושבתי בשלום אל בית אבי"...
ואשרי חלקם וגדול זכותם של המתעסקים בזה, וזכות הרבים מסייעתם, כולל גם הנתינת-כח המיוחדת דשבת פ' שמות – להצליח בכל הפעולות הקשורות עם פדיון שבויים.
לאחר השיחה הזאת הורה לנו הרבי לאמר "לחיים" על כוס מלא.
גם בעת חלוקת הדולרים לצדקה, ביום א' בבוקר, נתן לנו דולר נוסף ואמר:
בהמשך לשיחה הקדושה ביום הש"ק, שבה נזכר כמה פעמים גם ענין ה"חפצים" של רבותינו, הריני להעתיק בזה מרשימת זכרונות הר"י דזייקאבסאן:
אחרי אשר התכוננו לנסוע לגמרי מליובאוויטש [12 בחורים האחרונים שנסעו משם קרוב לחודש אלול תרע"ח], סדר ר' אליעזר קאפלאן, לסדר את החפצים שנשארו, לחלקם ולהצניעם כמה שאפשר ... חפרנו במרתף בעומק והצנענו אותם שם...
כיון שנזכר אתמול ענין החפצים, אולי זוהי הוראה שצריך להתעניין גם בזה?
באם אין כלל חשש שתחליש בקשה זו תוקף בקשותיהם לבקר בשאר המקומות – כדאי (להתעניין גם בזה).
ועל תאריך מכתבי הנ"ל "יום א' כ' טבת", הוסיף וכתב:
לפני נסיעת הרבי לאוהל נקראנו ליד דלת חדרו ואלו היו דברי קדשו:
בנוסף צו דעם וואס מ'האט אייך שוין געגעבן, איז דא נאך פאר צדקה, אויף צו פארטיילן דארטן. כ'וויל דאס ניט צוטיילן אויף דריי חלקים ווייל דאס איז איין כללות'דיקע שליחות, ס'זאל זיין כגוף אחד. דא איז פאראן דריי מאל ח"י, זאל דאס זיין בהצלחה רבה ומופלגה...
ווי שוין גערעט, איז יעדן פלאץ וואס ס'איז נאר פאראן א ספק אז מ'קען עפעס געפינען דארטן זאל זיין ספק לקולא, און אויב ס'וועט ניט שאטן די אנדערע פלעצער זאל מען דארטן זיין...
איך זאג אייך ניט קיין דאנק, ווייל דער גרעסטער דאנק איז פון די ספרים אליין.
בערב לאחרי תפלת ערבית, מיד לפני נסיעתינו, נקראנו שוב ליד דלת חדרו, וכה היו דברי קדשו:
היינט איז דאך דער יארצייט פון דעם רמב"ם, און די וואך כ"ד טבת איז דער יארצייט פון אלטן רבי'ן, וועלן זיי ביידע ארבעטן צוזאמען מיט אייך...
נתן עוד צדקה לחלק שם, והוסיף ואמר:
כשנכנסנו למכונית שאל אם נסעו ללוותינו (ונסע ה"ר דוד קרינסקי ללוותינו).
בעת שהותינו ברוסיה – מכ' טבת עד כ"א שבט תשמ"ח, לא היו לנו הרבה תשובות מהרבי. בזה אמר הרבי בהתוועדות ש"פ שמות הנזכרת:
הצמח צדק שלח פעם אחד החסידים לפטרבורג ... וכששאלוהו ... במקרה שיתעורר ספק ושאלה כו' בנוגע לאופן הפעולה ... השיב הצמח צדק – שאפשר לסמוך עליו.
וההסברה בזה – שכאשר שולחים שליח, נותנים לו את כל הכחות הדרושים למילוי השליחות ... כולל גם ששיקול דעתם על אתר יהי' באופן המכוון אל האמת.
מכל מקום היינו מדווחים מזמן לזמן על הפעילות ועל הקשיים, והיינו מקבלים גם לשם הוראות[43]. ההוראה הראשונה היתה קשורה לדרישתינו שיראו לנו את מחסן הספרים ושם נוכל לבדוק אם נכיר את אוסף ספרי רבותינו. על זה השיב מנהל הספריה (וגם שר התרבות) שלא ירשו לנו לחפש אלא בקטלוג.
באמצע הלילה צלצל יוסף פרידמן ואמר לנו בשם חותנו [הר"י שי' קרינסקי] (שנסע זה עתה לאוהל) בשם אדמו"ר שליט"א, על מה שבקשנו ברכה, כיון שאמר השר שעלינו לעבוד רק מתוך הקטלוג וזה מאד קשה. רצינו להכנס ולראות את מחסן הספרים, ולא הרשה לנו. על זה השיב כ"ק אדמו"ר שליט"א: א) יש להמשיך לפעול על ידי הד"ר [ארמונד האמער]. ב) גם על ידי הקטלוג אפשר להספיק הרבה.
לפועל הצלחנו לאתר את האוסף גם על ידי חיפוש בקטלוג, כמסופר בס' "ספריית ליובאוויטש" פרק יב.
ההוראה השנית היתה בקשר לחזרתינו לניויארק; אשר המזכיר ר' ניסן מינדל נשאר אתנו רק שבועיים, ואילו הרב"ש קונין ואני נשארו עוד שבועיים, ועל כך מסופר ביומן:
כשהיינו במשרד ביום ועש"ק דיבר שלמה בטלפון ללאסאנג'לס ואמרו לו שהמשפט שלו הגדול עומד להתחיל, והוא צריך לעלות לדוכן העדות ביום שני הבא[44].
הוא צלצל לרי"ל גרונר שאמר לו בשם הרבי שהוא יזדרז לחזור, ואם צריך לסיים, שאשאר בעצמי...
היום לפנות בוקר צלצלנו לו, והשיב בשם הרבי, ששלמה יזדרז לחזור, ובאם יסכימו לבקשתינו [שירשו לי לראות הספרים] נכון שאשאר, לצורך עשיית הרשימה.
לפועל חזר הרה"ת ר' שלמה שי' קונין באותו יום, ולמחרת קבלתי מענה שלילי לבקשתינו, וחזרתי גם אני.
חזרתי לנ.י. שעות ספורות לפני פטירת הרבנית הצדקנית, באור לכ"ב שבט תשמ"ח.
בתקופת היותינו שם כתב אחד מאנ"ש לרבי על מקום המצא כתבי יד דא"ח בספריה ברוסיה. הרבי כתב על הפתק:
שזהו שמי בניירות הרשמיים, שנסעתי בהם לרוסיה.
מצורף בזה צילום מאמר ב"סאוויעטישע היימלאנד", שכתב הספרן הרשמי של אוסף כתבי היד שבספריית לנין, ובו מודיע על אוסף של כ-200 כרכי כתבי יד, שיסודו בספריית הרבי שניאורסאהן, שהוחרמה בשנת תרפ"ד ונמסרה לספריה.
הספרן הנ"ל "איגאר מעדוועדיעוו" הוא יהודי עם לב חם. כשהיינו שם רצה לספר לנו בפרטיות, אלא שמנהלי הספריה וסוכני הנ.ק.וו.ד. עצרו בעדו, וסיפר רק כפי שהרשו לו. כנראה שבשל ההגבלות האלו החליט להודיע את כל הפרטים בצורת מאמר המצורף בזה.
כל הפרטים הנחוצים הם בקטע הראשון. השאר היא סקירה כללית על התוכן שבכת"י אלו.
[42] הניירות הקשורות למאסר אדמו"ר הזקן נמצאו אחר כך והתפרסמו ב"כרם חב"ד" גליון 4. והקשורות למאסרו של אדמו"ר האמצעי – בספר "מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי", והקשורות למאסרו של הרלוי"צ – ב"כפר-חב"ד" קיץ תשנ"א.
[43] באותה תקופה לא הי' קל להשיג במוסקבה טלפון שאפשר להתקשר על ידו לניו יארק. אמנם ד"ר האמער הי' לו משרד במוסקבה, שבו טלפון שאפשר להתקשר בו בקלות לניו יארק.
בעת שהותינו במוסקבה, הוא מסר לידינו כניסה חפשית למשרדו, ביום ובלילה, ומשם היינו מתקשרים למזכירות בעת הצורך.
[44] מדובר במשפט שהי' להרב"ש קונין בלאס אנג'לס, בקשר לצוואת עזבון גדול לבית חב"ד בלאס אנג'לס.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור