סכך כשר ופסול מעורבים או זה למעלה מזה
בשוע"ר סי' תרכו ס"ג-י מבאר ב' השיטות בזה:
לדעה הא': א) כשאינם מעורבים פוסל האילן, שהוא הסכך הפסול, את הסכך הכשר שתחתיו כנגדו, ולכן כשרה הסוכה רק אם אחר שינטל מסכך הכשר כשיעור צל הפסול שעליו ישאר צלתו של הכשר מרובה מחמתו. ב) כשמעורב סכך הפסול בסכך הכשר המרובה עליו, אין הסכך הפסול פוסל את הסכך הכשר שתחתיו כנגדו, ולכן כשרה הסוכה אם צלתו של הכשר מרובה מחמתו.
לדעה הב': א) כשאינם מעורבים אין האילן, שהוא הסכך הפסול, פוסל את הסכך הכשר שתחתיו כנגדו, ולכן כשרה הסוכה אם צלתו של הכשר מרובה מחמתו. ב) כשמעורב סכך הפסול בסכך הכשר המרובה עליו, מתכשר גם הסכך הפסול ומצטרף להכשיר הסוכה בצלתם (של שניהם יחד) המרובה מחמתו.
וכן מבוארים ב' השיטות האלו בטור ושו"ע ס"א. אמנם בפרט אחד פוסק רבנו אחרת ממה שנפסק בפשיטות בטור ושו"ע, מבלי שיחלקו עליהם בנו"כ.
והוא מה שמבואר בטור ושו"ע: "שאם האילן צלתו מרובה מחמתו פסולה בכל ענין אף אם הסוכה צלתה מרובה מחמתה". ונראה שם דהיינו בין כשנתערבו ובין כשלא נתערבו, והיינו אפילו לדעה הב' המקילה ומכ"ש לדעה הא' המחמירה. ונראים הדברים שכן מבואר בפשיטות בגמרא מפורשת. ואילו בשוע"ר מתיר בזה בכמה אופנים, הן לדעה הא' (בסוף ס"ז), והן לדעה הב' כשנערבו (בסוף ס"ט) והן כשלא נתערבו (ס"י). ובכל אלו לא צוין המקור לדבריו, ואיך יחלוק על הדברים המפורשים בפשיטות בטור ושו"ע? ואיך יפרש את הגמרא, שלכאורה מפורש בה כפסק הטור והשו"ע?
ב. המקור להלכה זו הוא במשנה סוכה ט, ב: "העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית". ובגמרא שם: "אמר רבא לא שנו אלא באילן שצלתו מרובה מחמתו אבל חמתו מרובה מצלתו כשרה". ומבארת הגמרא שם שרבא מיירי בשחבטן, היינו שעירבן בסכך הכשר המרובה עליו עד שנתבטל, וכפי שנתבאר לעיל לב' השיטות.
וכיון שכך, הרי מבואר בפשיטות בדברי רבא, שאם האילן צלתו מרובה מחמתו פסולה הסוכה בכל ענין, היינו אף שנתערבו, ואף שסכך הכשר רבה על סכך הפסול. ומבואר בבאר הגולה, שזהו המקור להלכה הנ"ל בטור ושו"ע, שאז היא פסולה בכל ענין.
נראה עתה איך מבאר רבנו את דברי רבא הנ"ל, לדעה הא' ולדעה הב' (ואח"כ נראה מהו המקור לפירושו זה):
בס"ז מבאר רבנו לדעה הא' (שכשנתערבו מתבטל הסכך הפסול ברוב הסכך הכשר ולכן אינו פוסל את הסכך הכשר שתחתיו):
"וכל זה כשהסכך הפסול המעורב בכשר הוא בעצמו קל וקלוש בענין שחמתו מרובה מצלתו אבל אם צלתו מרובה מחמתו אין ביטול ברוב מועיל לו שלא יפסול את הסוכה בצלו כיון שצל הכשר אינו משמש כלום במקום שהפסול היה יכול להיות מיצל שם אם לא נתערב שם כיון שצלתו מרובה מחמתו ולכן אין הסוכה כשרה".
והיינו שאם גם הסכך הפסול צלתו מרובה מחמתו אזי אינו בטל ברוב הסכך הכשר, אפילו כשנתערבו, ולכן פוסל את הסכך הכשר שתחתיו כנגדו (כמו כשאינם מעורבים). ומ"מ מסיים רבנו:
"אלא אם כן יש בה סכך כשר הרבה כל כך עד שאם ינטל מהסכך הכשר כשיעור הסכך הפסול המעורב בו היתה הסוכה צלתה מרובה מחמתה". כלומר שבזה יודה רבא, שאף אשר הסכך הפסול צלתו מרובה מחמתו מ"מ הסוכה נשארת בכשרותה ע"י הסכך הכשר הזה שנשאר בכשרותו, אחרי שיטלו ממנו כשיעור הסכך הכשר.
אמנם הקשה על זה מורי זקני, הרה"ג ר' מאיר גורקאו ע"ה (יגדיל תורה נ.י. נה ע' שנח), שכיון דמיירי הכא שסכך הפסול צלתו מרובה מחמתו, הרי בעל כרחינו שאם ינטל הסכך הכשר שכנגדו ישאר הסכך הכשר חמתו מרובה מצילתו, ואיך מכשירו רבנו.
ומתרץ, שע"ז מועילה התערובת בסכך הכשר המרובה עליו, שאין הסכך הפסול מבטל את כל הסכך הכשר שכנגדו, אלא שנוטלים מהסכך הכשר כשיעור (בכמות) הסכך הפסול, ואם ישאר בו צלתו מרובה מחמתו כשרה.
וזהו החילוק בין מ"ש רבנו בס"ד "אם ינטל ממנה כשיעור צל העליון", לבין מ"ש כאן "אם ינטל מהסכך הכשר כשיעור הסכך הפסול", שבס"ד נפסל כל הסכך הכשר שכנגד הסכך הפסול, ואילו כאן נפסל מהסכך הכשר רק כשיעור הסכך הפסול שכנגדו.
ואמנם כך נראה מלשון רבנו, אך עדיין דבר זה צריך תלמוד, וכי היכן מצינו כזה דין, ליטול מהסכך הכשר כשיעור הסכך הפסול המעורב בו? הרי רבא אמר בפשיטות שאם האילן צלתו מרובה מחמתו פסולה, ובלשון הטור והשו"ע "פסולה בכל ענין", ומהו א"כ המקור לדברי רבנו?
ג. אח"כ מבאר רבנו דין זה לדעה הב' (שאף כשהסכך הכשר חמתו מרובה מצלתו, מ"מ כשנתערב בו הסכך הפסול מתבטל הסכך הפסול ברוב הסכך הכשר ומצטרף לסכך הכשר להכשיר הסוכה):
"והוא שיהא סכך פסול המעורב דק וקלוש בענין שיהא חמתו מרובה מצלתו אבל אם צלתו מרובה מחמתו אינו מצטרף להשלים לשיעור צלתה מרובה מחמתה".
וכדלעיל (בדעה הא'), שכן למדו מדברי רבא, שכשהאילן צלתו מרובה מחמתו אינו מתבטל בסכך הכשר המרובה עליו, ולכן אין האילן מצטרף להכשיר הסוכה.
אח"כ מוסיף רבנו וכותב: "אבל אם הסוכה היא צלתה מרובה מחמתה בלא צירוף צל סכך הפסול אינה נפסלת לעולם מחמת צל סכך הפסול אע"פ שצלתו מרובה מחמתו".
והיינו שמפרש שמה שאמר רבא שכשהאילן מרובה מחמתו הסוכה פסולה אפילו כשחבטן (כשעירבן ברוב הסכך הכשר), היינו דוקא אם הסכך הכשר חמתו מרובה מצלתו, משא"כ כשהסכך הכשר צלתו מרובה מחמתו נכשר בכל אופן.
איך אפשר לצייר הלכה זו במציאות, שרבא פוסל כשעירב את האילן צלתו מרובה מחמתו, ברוב הסכך הכשר - שחמתו מרובה מצלתו!? הרי כיון שהסכך הפסול צלתו מרובה והסכך הכשר חמתו מרובה, בודאי יש כאן סכך פסול יותר מסכך כשר, ולא שייך בזה סוגיית ביטול ברוב כלל!? אלא בודאי לא בזה מיירי הגמרא, אלא כשגם הסכך הכשר צלתו מרובה מחמתו ומרובה מהסכך הפסול, ומ"מ הסוכה פסולה כשהסכך הפסול צלתו מרובה. וא"כ איך זה כותב רבנו שבזה הסוכה כשרה?
ואפשר יפרש רבנו את דברי הגמרא, שבאמת יש כאן יותר סכך הכשר מסכך הפסול, אלא שהסכך הכשר מונח בעובי יותר, זה על גב זה, באופן שאינו מכסה את רוב הסוכה, ואילו הסכך הפסול הוא דלול יותר, ואף שכמותו קטנה יותר מסכך הכשר מ"מ הוא מכסה את רוב הסוכה. ואזי אמרינן שהסכך הפסול אינו יכול להצטרף לסכך הכשר להכשיר הסוכה. משא"כ אם גם הסכך הכשר דלול באופן שמכסה את רוב הסוכה, אזי אין הסכך הפסול פוסל את הסוכה שהוכשרה בסכך הכשר.
אמנם גם אם נאמר שזאת היא כוונת רבנו, עדיין צריך הדבר תלמוד, היכן מצינו סברא כזו וחילוק כזה? הרי רבא אמר בפשיטות שאם האילן צלתו מרובה מחמתו הסוכה פסולה, ובלשון הטור והשו"ע "פסולה בכל ענין", ומהו א"כ המקור לדברי רבנו?
ד. אח"כ בס"י מבאר רבנו דין לא נתערבו, לדעה הב', ומסיים גם בזה:
"אבל אם צלתה מרובה מחמתה בלא צירוף צל הפסול אע"פ שהפסול צלתו מרובה מחמתו הרי זו כשרה".
ומקשה על זה מורי זקני (שם): "אינו מובן, לפי זה העושה סוכה תחת אילן, אפילו אם צל האילן מרובה מחמתו, אם סכך הסוכה מרובה מחמתו כשרה הסוכה, ובמשנה אמרו העושה סוכתו תחת האילן כאילו עושה בתוך הבית, וצ"ע".
ועל כרחינו צריך לאמר לדעת רבנו, שהמשנה מיירי (לדעה הב' דלעיל) דוקא שסכך הכשר חמתו מרובה מצלתו (והאילן אינו מצטרף להכשיר הסכך), משא"כ כשעושה סוכה כשרה תחת האילן, שצלתו מרובה מחמתו, אין האילן פוסלו כלל. ועדיין קשה על זה, כפי שהוקשה לנו לעיל בנתערבו.
ומצאנו חבר לדברי רבנו, הוא הקרבן נתנאל פ"א סי' יד אות ע, שכותב בדעת הרא"ש: "דאם הסוכה צלתה מרובה מחמתה, א"כ אפילו כשאילן צלתה מרובה מחמתה נמי כשר". ועדיין צריך לעיין בהבנת הדברים והמקור.
ובאמת מצינו כעין זה לקמן סי' תרכח ס"ב, בסוכה ע"ג סוכה למעלה מכ', לכל הדעות. אמנם שם מבואר שדין למעלה מכ' שאני.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור