ליל שמח"ת, לפני הקפות תשכ״ז

תוכן ענינים

• שייכות ביאור תורת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ (ליל שמח"ת תש"ה) על ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו" מלמטה למעלה. (ס"א)
• תורת אדמו"ר הזקן על "נשמה שנתת בי טהורה היא כו'" חילוקי המדריגות בין "נתת, בי, טהורה, כו'" מלמעלה למטה, ואתה משמרה בקרבי ענינו "הרגש פנימי"; קבלת החלטה על הוספה בהפצת התורה ומתוך שמחה; גם עתה ישנו הציווי דכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ (בעת שיחת שמח"ת תש"ה) לנגן עוד ולרקד. (ס"ב)
• מעשה דהצ"צ (בעת אסיפת הרבנים בשנת תר"ג) שביקר אצל החיילים בקראנשטאט, וא' מהחיילים אמר לו שבמלחמה הולכים לכובש לא בדמעות אלא בשמחה - מיט א מארש. (ס"ג)
• קבלת החלטה ללמוד ובאופן ד"והגיענו" כו' כנ"ל; הלימוד צ"ל באופן שהוא כפי' יכולת השגתו ושורש נשמתו בעמקות, ואם לא - הר"ז ביטול תורה, ועד"ז בלימוד עם אחרים, יותר באיכות וכן בכמות. (ס"ד)
• בהמשך להנ"ל, לימוד בתורה בעמקות -כך צ"ל בקביעות, שמקביעות בנפש - נפעל קביעות בזמן ועד לקביעות במקום, יובן זה ממעלת שמיני עצרת ושמחת תורה (שזה בקליטה וקביעות) על סוכות (עראי); ביאור בדברי רז"ל: קובע מקום לתפלתו, וגירסא שני' לתורתו; צ"ל קודם קביעות בתפלה ואח"כ בתורה. (ס"ה)
• כוס ישועות אשא, קאי על תורה, ישועה פועל המשכה חדשה, ע"י התורה עושים מצרה אותיות "צהר" שענינה אור וזה נמשך לעולם. (ס"ו)
• הוראה מהמעשה שסיפר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ (ליל שמע"צ תש"ה) בשם אדמו"ר מהר"ש, סיפור מאדמו"ר הזקן שהי' בתור משרת אצל המגיד ונכנס לסוכתו וראה הבעש"ט בהקיץ; והי' משרת באופן ד"לא ימיש" אף שהי' זמן שאדמו"ר הזקן לא הי' עם המגיד (שהרי ג' מדריגות בשליחות ועד לאופן הג') דמציאות השליח היא מציאות המשלח; הוראה מהנ"ל להשלוחים. (ס"ז)
• ברכה לאותם שהלכו לשמח יהודים במקומות רחוקים, ושיאמרו לחיים. (ס"ח)
• הפצת לימוד החסידות בין אחינו הספרדים במרוקו וכיו"ב ע"י השלוחים, והקימו מחונכים שנהיו מחנכים, ברכה עבורם. (ס"ט)