ליל שמח"ת, לפני הקפות תשכ״ח

תוכן ענינים

• מהנהגת העם רואים את העילוי שבשמחת תורה בענין הריקודים וכלשון הידוע "פוק חזי מאי עמא דבר", והדיוק בלשון הנ"ל ("פוק חזי כו'"). (ס"א)
• "אם אינם נביאים בני נביאים הם", שייכות דנבואה להנהגה במעשה; טעם שלא מדייקים להביא (בדרושים כו') דבר בשם אומרו. (ס"ב)
• העילוי של "בני נביאים"; מנהג השמחה הוא מנהג קדמון. (ס"ג)
• "בני נביאים" דרגה נמוכה (מ"נביאים") דוגמת הריקוד בעקב, המבטא פנימיות הנשמה ששוה בכל. (ס"ד)
• בשמחת תורה ב' התנועות שמחה בעקב (בלי הדגשת ההבנה וכו') ועלי' לתורה (שענינה דוקא הבנה וכו'). (ס"ה)
• (סיום ו)תחילת התורה באותיות דעבודה. (ס"ו)
• הכרח החינוך אפי' של יחידים, דוגמא לזה מהסיפור בנ"ך ומהחיים ברוסיא כיום. (ס"ז)
• השמחה שצריך להיות (בפרט) אצל הראשי ישיבות, מלמדים וכו'. (ס"ח)
• גם אצל "תמכין דאורייתא" צ"ל השמחה. (ס"ט)
• גודל השמחה בשמחת תורה דוקא ולא בשמיני עצרת שנקראת "שמיני" (דיש לו ערך לשבעת הימים). (ס"י)
• חילוק השמחה בין שמחת תורה לשמחת בית השואבה. (סי"א)
• לשמוח, ולשמח אחרים. (סי"ב)