ליל שמח"ת, לפני הקפות תשל״ד

תוכן ענינים

• המשותף שבשמיני עצרת ושמחת תורה: אחדות בני ישראל: בשמחה (בלי קשר לציווים אחרים) הכתרת המלך, ריקוד בשמחת תורה (השוה בכולם, משא"כ הבנה והשגה). (ס"א)
• הסדר הוא" מן הקל אל הכבד": שמיני עצרת יושבים בסוכה - ארעי, המשכת האור באופן ארעי, ולמעלה מזה שמחת תורה "בית" - המשכת האור בקביעות. (סי"א)
• ב"שמחת תורה" ב' פירושים: א) יהודי משמח את  התורה, מאחר שבני ישראל מושרשים בעצמות, הם ממשיכים העצמות בתורה (ממוצע לדירה בתחתונים). (סט"ז)
• ב) התורה משמח את היהודי, כי היהודי הוא "נברא", והתורה מקשרת אותו בהקב"ה; ביאור הרב המגיד מדוע מאריך בתפלה, ממשל הנוסע ליריד, שאין מספיק הכוונה שהולך ליריד אלא צריך להיות אצל היריד בפועל. (סכ"ג)