יו"ד בטבת, אחרי מנחה תשמ״א

תוכן ענינים

• טעם המנהג לאמר "דברי כבושין" לפי שהצום הוא "עת רצון" להתעוררות שתביא לידי מעשה, ירידה צורך עלי'; הצום - מדרכי התשובה וחומרת הירידה דעשרה בטבת - מביאה לעילוי גדול יותר ואין ליפול ביאוש ח"ו, וכמ"ש הרמב"ם שהימים האלו עתידים להיות יו"ט; הקשר דריש וסיום רמב"ם הלכות תענית; ע"י מעשינו ועבודתינו - בהוספה בתורה, עבודה וגמ"ח. (ס"א)
• הקשר דשנת הקהל לעשרה בטבת - בענין שלימות העם ושלימות הארץ. (סי"ג)
• הקשר דשיעור היומי בחומש ("האספו ואגידה לכם… באחרית הימים" - "לישועתך קויתי כל ה'") לעשרה בטבת - הגאולה שאינה תלוי' אלא בתשובה. (סי"ט)
• הביאור בפירוש רש"י עה"פ (ויחי מט, א) - "ויקרא יעקב… האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים" - "ביקש יעקב לגלות את הקץ כו'" - ע"פ פשוטו של מקרא וע"פ פנימיות הענינים.