יו"ד בטבת, אחרי מנחה תשמ״ט

תוכן ענינים

1. התענית "יום רצון" - יום התגלות החיבה העצמית של הקב"ה לישראל גם בהיותם במצב בלתי רצוי, ע"י ביטולם בכח התשובה
2. ביאור ענין "סמך מלך בבל על ירושלים" (בעשרה בטבת) - למעליותא: סמיכה וסיוע ל"ירושלים" - שלימות היראה מ"מלך בבל" - דרגא שלמעלה מהשתלשלות ("בבל" למעלה מסדר") והשייכות ל"בחודש העשירי בעשור לחודש" - שפועלת עילוי הכי גדול בבנ"י ועד לנה"ב
3. השייכות דסיום הרמב"ם (השלימות דגילוי האלקות לע"ל שמאיר גם לאוה"ע) לעשירי בטבת בקביעות שנה זו - ביום ראשון (ששירו - "לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה") פרשת "ויחי (יעקב בארץ מצרים)"; התעוררות לעריכת "סיומי הרמב"ם" בכל מקום ומקום
4. "הדרן" על הרמב"ם וביאור הפיסקא "נשלמו הלכות מלכים כו'"
5. *   *   *
6. הדרן על הרמב"ם
7. ביאור החילוקים בדברי הרמב"ם בתיאור ימות המשיח בהלכות תשובה ובהלכות מלכים - ב' גדרים: בהלכות תשובה - בשייכות ולפי־ערך המעמד ומצב והעבודה בזמן הזה - השלימות שמצד גדרי מציאות האדם והעולם (שגדר המציאות הוא בעולם, ו"הוא אינו מצוי"), "מלאה הארץ דעה את ה'" (אבל הארץ נשארת בגדרי מציאותה), ובהלכות מלך המשיח - המעמד ומצב שבימות המשיח עצמם - שגדר מציאות האדם והעולם נעשה המציאות דאלקות ("אין דבר אחר יכול להמצאות"), "כמים לים מכסים".

הוספות

• [השער והפתח דבר לקו' ה"הדרן על הרמב"ם"].