עשרה בטבת, אחרי מנחה תשמ״ז

תוכן ענינים

1. הצד השוה שבכל התעניות - "יכבוש עוונותינו", עד לעילוי דאתהפכא, שעי"ז נתבטל התענית, ונהפך ליו"ט, ובהדגשה יתירה בעשרה בטבת - שדוחה את השבת כיוהכ"פ
2. החידוש דעשרה בטבת בשנה זו - שנת השמיטה, "שבת לה'", שתחלתה וראשיתה בשבת - ענין התענוג, שעי"ז ניתוסף בהפיכת התענית ליו"ט
3. הדגשת ענין התענוג בפ' ויחי- "חכלילי עינים מיין וגו'", אהבה בתענוגים, עד לשלימות התענוג לעת"ל מצד שלימות ההשכלה באלקות, "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"
4. הפיכת הצומות לימים טובים, ו"האמת והשלום אהבו" - ע"ד ובדוגמת "מלאה הארץ דעה את ה'", ולמעלה מזה, "כמים לים מכסים"
5. הגילויים דלע"ל ע"י מעשינו ועבודתינו בזמן הגלות - "ויחי יעקב בארץ מצרים"; ובימינו אלה כבר נשלמה כל העבודה - "כל מלאכתך עשוי'"
6. הוספה ב"משפט וצדקה"; "בביתי ובחומותי" - בתי תורה תפלה וגמ"ח; וב"ביתי בית תפלה לכל העמים" - השפעה על אוה"ע לקיים מצוות בני-נח
7. נתינת תודה על האיחולים והברכות כו', עד לטלטולי גברא ואיתתא - בקשר לבשורה טובה כו'
8. חלוקת צדקה