אגרות קודש
ב. אביו של רבינו – ר' ברוך
ב. אביו של רבינו – ר' ברוך
אגרות רבות שכתב רבינו, אי אפשר לברר את תאריך כתיבתן, אלא על ידי חתימת רבינו; שאם מברך את אביו בברכת החיים, הרי בודאי נכתבה לפני פטירתו של אביו. ולכן יש בזה ענין מיוחד, לברר את תאריך פטירתו של אביו:
בבית רבי (נד, א) מוכיח שהי' חי עדיין בשנת תק"מ, לערך, כי בכמה אגרות של רבינו מאותה תקופה, שראה אותן המחבר בגוכתי"ק חותם את עצמו "במוהר"ב שי'". יותר לא עלה בידו לברר, ומכל מקום מודיע, שבסוף ימיו הי' בעיר סולת [סוליש] שבמדינת אונגרין, ושם נפטר, ומסיים: "ואחר שנפטר קברוהו בכבוד גדול ונתנו לו מקום חשוב, וגם החברה קדישא הציבו מצבה על קברו". ועוד מספר שאחר פטירתו נולד בן אצל בעה"ב שסעד אצלו, ונקרא על שמו – ברוך. ונכדו של ר' ברוך זה, שנקרא גם הוא ברוך על שמו, חי עתה (בזמן כתיבת ה"בית רבי") בסוליש.
מצבה זו עדיין קיימת היום, והועתקה בכמה מקומות, וממנה למדנו שהי' חי עד תחלת שנת תקנ"ב. וז"ל המצבה: "פ"נ איש תם וישר הרבני המ' והמופלג מ' ישראל ברוך ב"מ אברהם ז"ל, נפ' ח' לחדש תשרי שנ' תקנ"ב לפ"ק תנצב"ה"1.
מצבת מו"ה ברוך – אביו של רבינו
הספקות בקביעה זו
ב"אגרות בעל התניא" (ע' א) מקשה על ההנחה שזוהי מצבת ר' ברוך – אביו של רבינו הזקן, מג' טעמים:
א) שמו הי' "ברוך", ולא "ישראל ברוך", כמוכח מכל חתימותיו של רבינו בשם אביו.
ב) שם אביו הי' "שניאור זלמן"2 ולא אברהם.
ג) הוא נפטר לפני שנת תקנ"ב, שהרי ידועים לנו שלשה נכדים של רבינו שנקראו בשם ברוך, והם בני בניו ר' דוב בער ור' חיים אברהם ובן בתו פריידא. האחרון הביא לדפוס את התניא בשנת תקס"ו, ואי אפשר לומר שהי' אז פחות מבן י"ד. – על כרחך שזקנו ר' ברוך שהוא נקרא על שמו, נפטר לפני שנת תקנ"ב.
הבירור בספקות אלו
והנה בקשר להוכחה הא', שהשם על המצבה הוא "ישראל ברוך" (ולא רק "ברוך"), כתב הרב ישעי' הלוי הורוויץ בספרו "עדן ציון" ע' צא (וכ"ה במגדל עז ע' תז, זכרונות שילה, מהנ"ל): "אני שמעתי כמה פעמים מאבא מארי ז"ל, כדבר פשוט וברור אשר הי' שמו הר' ישראל ברוך, ורק כשנעשה אחר כך מהמקורבים להבעש"ט נ"ע, חדל לקרות בשם ישראל מחשש הקורא לרבו בשמו".
ובקשר להוכחה הב', ששם אביו במצבה הוא "אברהם" (ולא שניאור זלמן); הנה זוהי אחת משתי הנוסחאות שבבית רבי (א, א בשולי הגליון): "איך הי' [אדמו"ר הזקן] נכדו [של ר' משה מפויזנא] לא ידענו ... ובלאזני שמענו שחותנו של הר"ר ברוך הי' נקרא ר' אברהם. ויש אומרים שאביו הי' נקרא ר' אברהם".
וכן הוא גם בפנקס לאזניא (ראה "מבית הגנזים" פרק א): "היום יום ט"ו כסלו תקזיי"ן לפ"ק נתקבל התורני מו"ה ברוך ב"מ אברהם3 להחברא קדישה ... היום יום ט"ו כסלו תקיו"ד לפ"ק נתקבל הילד שניאור זלמן בן מהור"ר ברוך להחברא קדישא ... ובכל שנה ושנה מחויב אביו זקנו הנ"ל ליתן...".
ובקשר להוכחה הג', שנכדו ר' ברוך ב"ר אליהו הביא לדפוס את התניא בשנת תקס"ו. בזה נמשך אחר טעותו של הבית רבי, שכתב (נז, ב הערה ב) שר' ברוך ב"ר אליהו הנ"ל הוא בן (פריידא) בתו של רבינו הזקן, ובאמת אינו נכדו, אלא הוא המדפיס הידוע בשקלאוו (יחד עם אביו ר' אליהו – בשנים תקנ"ה-ז, ויחד עם שותפו ר' יצחק ב"ר שמואל – בשנת תקס"ו) דובראוונא (בשנים תקס"ב-ד) ולאדי (שם הדפיס בתקס"ה את הספר עמודי גולה – עם הסכמת רבינו הזקן4). וראה אודותיו א. יערי, קרית ספר כב ע' 52.
ואדרבא, מחתימת אגרות התקופה הזו על ידי רבינו הזקן, נראה לאשר את זמן פטירתו בשנת תקנ"ב, שהרי באגרות שלפני שנת תקנ"ב רגיל לחתום "במ"ו ברוך נ"י", או "בלא"א מוהר"ב יצ"ו" (ראה אגרות א-כה, ותצלום כתי"ק דלקמן שם), ואילו באגרות שלאחרי שנת תקנ"ב רגיל לחתום "במו"ה ברוך זצללה"ה" וכיו"ב5 (ראה אגרת כו ואילך).
גם רואים אנו שכל הנכדים של רבינו שנולדו לפני תקנ"ב לא נקראו על שם אביו ר' ברוך, כמו רבינו הצמח צדק, שנולד בער"ה תק"נ, ונקרא מנחם מענדל (על הרה"ק רבי מנחם מענדל מוויטבסק שנסתלק בבדר"ח אייר תקמ"ח).
מאידך גיסא ידועים לנו כמה נכדים של רבינו הזקן, שנולדו אחר כך, ונקראו בשם ברוך: א) בנו השני של אדמו"ר האמצעי. ב) בנו השני של הרה"ק ר' חיים אברהם. ג) בנם השני של ר' אליהו ופריידא (בת אדמו"ר הזקן).
מכל הנ"ל נראה שיש לקבל את ההנחה, שאביו של רבינו נפטר בח' תשרי תקנ"ב, וכאמור במצבתו הנ"ל.
השינויים בכתבי היד
כשאין לפנינו אלא העתקה מהאגרת, קשה לבנות על זה לבד, כי כנראה המעתיקים לא דייקו כל כך בפרט זה; ובאגרות רבות ישנם בזה שינויים – בין העתקה אחת לחברתה.
ויש מקום לשער, שכאשר יש סתירה בין ההעתקות, הנה בתחלה נכתב "נ"י", אלא שבעת העתקת האגרת בכתב-יד כבר לא הי' אביו של רבינו בחיים, ולכן שינו כמה מעתיקים, לכתוב "זלה"ה" במקום "נ"י".
ומטעם זה נראה, שכל מקום שיש סתירה בין ההעתקות, מסתבר יותר לקבל את גרסת "יצ"ו", והיינו שנכתבה לפני תשרי תקנ"ב.
גם בכללות נוסח החתימה יש שינויים בין ההעתקות: בתצלומי כתי"ק האגרות שהגיעו אלינו חותם בנוסח כמעט אחיד, בתקופה שלפני תקנ"ב: "שניאור זלמן במ"ו ברוך נ"י", ובתקופה שלאחר תקנ"ב: "שניאור זלמן באמ"ו מו' ברוך זלה"ה"6, או רק "שניאור זלמן".
מכל מקום לא שינינו ממה שנמצא בהעתקות. וכשיש שינוי בין העתקה לחברתה, בדרך כלל הערנו על כך בשוה"ג.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אגרות קודש
- כרך
- מבוא
- מזהה
- rh-ad2qbdan
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.