סי' שכ"ח ס"ג
ולהאומרים מלאכה שאינה צריכה לגופה אינה אסורה אלא מדברי סופרים, מותר להוציאו ע"י נכרי אף אם לא חלה ממנו כל גופו, כמו שיתבאר.
כתב במ"מ וציונים וז"ל: ולהאומרים משאצל"ג – עיין מ"א סוסק"ג ובסי' שט"ז סוס"ק ט"ו משמע דהוי מש(א)צל"ג, אך לפמ"ש הרז"ה פי"ג אפשר לומר דהוי משאצל"ג, ודו"ק (כנראה הכוונה למש"ש בסוף דבריו שבחובל ומבעיר שהוא לדחות נזק שעליו הוא פלוגתא דר"י ור"ש, וכנראה שאין כוונתו לשיטת רש"י במשאצ"ל אלא גם לשיטת התוס' כפסק רבנו בסי' רע"ח, וכ"מ שם בתחלת דבריו שכ' כולהו ממשכן גמרינן וזהו כעין שיטת התוס'. ועיין תוס' מו"ק ב' ע"ב ד"ה וצריך לעצים משמע קצת דצורך רפואה מיקרי צרל"ג, ויש לחלק), עכ"ל. ועיין במ"ש בדברינו לעיל סי' רע"ח שם ויתברר ביטול דבריו שבכאן. וברור דרבנו לשיטתו שם שמלאכה שאצל"ג היינו שאינו צריך לגוף הדבר שבו נעשית המלאכה, וה"נ אינו צריך לשן זו.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור