דר"ל נר שבת ונר חנוכה, כי ז' נרות המנורה שיהי' הגילוי למטה כמו למעלה, וזהו אל מול פני המנורה יאירו פי' כי בחי' באורך נראה אור, הוא נק' מול פני המנורה, נרא"ה אותיות אהרן, כי עין בעין נראה כו', והנה פי' מול פני המנורה, י"ל פני המנורה זהו שבת כמש"ל בשם המאו"ע, והוא פנימ' ז"א שנק' ג"כ שבת, ע"פ המבואר בזח"ג דצ"ד ע"א היינו פנימי' ז"א יעו"ש, אך מול פני המנורה הוא ע"ק, וז"ע אלמלא שמרו בנ"י שתי שבתות כהלכתן מיד היו נגאלין, שהם שתי השבתות שיש בכל שבת כמ"ש בד"ה את שבתותי בלק"ת).
להבין שרש ענין ההפרש למה האהבה דאברהם היא מלמטלמ"ע להיות עולה ונכלל מבחי' זמן ומקום לבחי' שלמעלה מזמן ומקום ואהבה דאהרן היא מלמעלמ"ט והיינו שיומשך מבחי' שלמעלה מזמן ומקום בזמן ומקום, הענין הוא כנודע שאברהם הי' מרכבה לבחי' חסד דז"א, והנה בבחי' חסד דז"א אינו מאיר כ"א בחי' מוחי' דאימא לבד, וענין ההפרש בין מוחי' דאי' לבחי' מוחי' דאבא, זהו ע"ד ההפרש שבין ראי' לשמיעה שנודע שאינו דומה שמיעה לראיה והוא מפני ששמיעה היא רק בחי' השגה והבנה מה שמבין בשכלו ומצייר הדבר מדברי המספר אבל מהות הדבר לא ראה כלל, ואמנם ענין הראיה הוא שרואה עצם הדבר כמו שהוא שמה שמצטייר בעיניו הוא מחמת שעצם הדבר מצטייר בבבת עינו כנ"ל פ"ב. ועד"ז יובן ענין ההפרש שבין מוחי' דאימא לבחי' מוחי' דאבא שבחי' מוחי' דאימא זהו"ע השגה שמשיג את הדבר שזהו כענין שמיעה לבד, אבל מוחי' דאבא זהו כדוגמת ראיית המהות וכמארז"ל איזהו חכם הרואה, ולכן נק' החכמים עיני העדה וכתיב וירא ראשית לו שראשית חכ' היא בחי' ראי', ושניהם הם בבחי' המהות, רק שמוחי' דאבא זהו בחי' ראיית המהות ומוחי' דאי' זהו רק השגת המהות לבד אבל לא ראי' כו', וענין מה שבחסד דז"א מאיר בחי' אא"ס שהוא למעלה מן הזמן ומקום כדכתיב הנה מקום אתי, וכן בחי' הזמן ששניהם מחודשים מבחי' המל' כנ"ל פ"ב, ושרש שרשן בחי' סדר זמנים, ואי לזאת חפצי ותשוקתי לעלות וליכלל בבחי' זו שלמעלה מזמן ומקום שז"ע הלוך ונסוע, עד שיעלה ויבא לבחי' עלמא עלאה שהוא בינה ששם מושג מהות האא"ס שלמעלה מזמן ומקום וה"ז עלי' גדולה, שהרי במוחי' דז"א שנמשכי' ממוחי' דאימא הוא רק מושג שיש בחי' אא"ס שלמעלה מזמן ומקום, והרי ידיעה זו היא רק כמו ע"ד ידיעת המציאות והעלי' הוא שבא להשיג מהות אא"ס שלמעלה מהזמן ומקום, או י"ל לפי שבינה היא תרדל"מ עם החכ' ולכן יכול לבא לבחי' ראיה דחכמה ג"כ כו', ובחי' עלי' זו דאהבה דאברהם זהו מלמטלמ"ע מפני שמדריגתו בעצם הוא למטה מבחי' עלמא עלאה וכל חפצו ותשוקתו שהי' הלוך ונסוע מדרגא לדרגא הוא שע"י בחי' נגבה בחי' חסד דז"א שהוא שירותא דעלמא עלאה פי' ששם מאירי' מוחי' דאימא שעי"ז מושג שיש בחי' אא"ס שלמעלה מזמן ומקום או גם
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור